התפנית הרביעית: טכנוקרטיה עולה

התיאוריה של “נקודות מפנה” חברתיות, ובמיוחד המושג של “התפנית הרביעית”, מציעה מסגרת להבנת התפוררות הסדר העולמי הישן ועלייתו של סדר חדש. סדר מתהווה זה מאופיין על ידי טכנוקרטיה, ודמויות כמו הנשיא טראמפ ממלאות תפקידים משמעותיים במעבר זה. טראמפ, במובן מסוים, מניף פטיש כדי לפרק את המבנים הישנים תוך אימוץ עקרונות טכנוקרטיים בו זמנית, אפילו כאשר טכנוקרטים משפיעים דוחפים קדימה את החזון שלהם לחברה מנוהלת מדעית.

עליית ה-SovCorp

התיאוריה של קורטיס ירווין, Dark Enlightenment, צברה תאוצה בקרב האליטה הטכנולוגית של עמק הסיליקון. הם חוזים מערכת שבה דמות דמוית מונרך מחזיקה בכוח, ומחליפה מערכות פוליטיות מסורתיות במודל ממשל בסגנון תאגידי המכונה “SovCorp”. SovCorp זה ישלוט על קרקעות ומשאבים גלובליים, וישתמש בהכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) כדי לשמור על הסדר החברתי כאשר האוכלוסייה המערבית תצטמצם בהדרגה. סדר עולמי חדש זה יונע יותר ויותר על ידי בינה מלאכותית, ובסופו של דבר יתפתח לבינה מלאכותית כללית (AGI) ובינה מלאכותית סופר (ASI).

בחינת התנועות הטכנוקרטיות של שנות ה-30 חושפת קווי דמיון להתפתחויות עכשוויות אלה. טכנוקרטים מוקדמים תמכו בגלוי בנשיא פרנקלין ד. רוזוולט לקבל סמכויות דיקטטוריות, לפזר את הקונגרס ולמשול באומה באמצעות ניהול טכנוקרטי מלמעלה למטה.

הטכנוקרטיה חיכתה בסבלנות לרגע שלה, בונה באופן שיטתי תשתית, אוספת תמיכה ונאבקת על עמדות השפעה. כעת, מתרחש הפיכה, הפעם בקנה מידה עולמי.

בז’ז’ינסקי, רוקפלר והעידן הטכנוטרוני

האם זביגנייב בז’ז’ינסקי ודיוויד רוקפלר חזו את המשמעות של התפנית הרביעית כאשר הקימו את הוועדה הטרלטראלית בשנת 1973? שיתוף הפעולה שלהם ניצת על ידי ספרו של בז’ז’ינסקי, “בין שני עידנים: תפקידה של אמריקה בעידן הטכנוטרוני” (Viking Press, 1973), שחזה את הירידה של מדינת הלאום ואת עליית הטכנולוגיה:

“מדינת הלאום כיחידה בסיסית של חייו המאורגנים של האדם חדלה להיות הכוח היוצר העיקרי: בנקים בינלאומיים ותאגידים רב-לאומיים פועלים ומתכננים במונחים שמתקדמים בהרבה מהתפיסות הפוליטיות של מדינת הלאום”. (עמ’ 246)

למעשה, העתיד שלנו נחטף.

דפוסים היסטוריים ועונות חברתיות

ההיסטוריה מראה כי ציוויליזציות וחברות משגשגות, דועכות ועולות שוב, וחוזרות על דפוס מחזורי. דפוס זה, על פי הדמוגרף ניל האו, צפוי להפליא הן בתזמון והן במסלול.

האו מכנה את השינויים החברתיים הללו כ”עונות” של שינוי, במיוחד תקופות של “תפנית”, וטען כי אמריקה נכנסה כעת לתפנית הרביעית שלה. מושג זה, שנחקר לעומק בספרו “התפנית הרביעית”, שנכתב בשיתוף עם ויליאם שטראוס, מציע מחזור חוזר של כ-80-100 שנים, המסומן על ידי ארכיטיפים דוריים מובהקים ומצבי רוח חברתיים. כל תפנית מייצגת סוג אחר של עידן: שיא, התעוררות, התרה ומשבר.

הבנת הארכיטיפים הדוריים

שטראוס והאו זיהו ארבעה ארכיטיפים דוריים חוזרים הממלאים תפקיד משמעותי בעיצוב התפניות הללו:

• דור הנביאים: אנשים אלה נולדים לאחר משבר, גדלים כילדים מפונקים במהלך שיא. הם מתבגרים כצעירים אנוכיים במהלך התעוררות ומופיעים כמנהיגים מוסרניים במהלך המשבר הבא.
• דור הנוודים: אנשים אלה נולדים במהלך התעוררות, גדלים כילדים חסרי הגנה במהלך התרה. הם מתבגרים כצעירים פרגמטיים במהלך משבר והופכים לזקנים גמישים במהלך השיא הבא.
• דור הגיבורים: אנשים אלה נולדים לאחר התרה, גדלים כילדים מוגנים יותר ויותר במהלך משבר. הם מתבגרים כצעירים נמרצים ומכווני קהילה במהלך השיא הבא והופכים למנהיגים חזקים, אך לעתים קרובות בלתי גמישים, במהלך ההתעוררות הבאה.
• דור האמנים: אנשים אלה נולדים במהלך שיא, גדלים כילדים מוגנים מדי במהלך התעוררות. הם מתבגרים כצעירים רגישים במהלך התרה והופכים לזקנים מתחשבים במהלך המשבר הבא.

ארבע התפניות בפירוט

כל תפנית מאופיינת במצב רוח חברתי מובהק ובמערכת אתגרים:

• התפנית הראשונה (השיא): עידן זה בא לאחר משבר ומאופיין במוסדות חזקים, לכידות חברתית ותחושת מטרה קולקטיבית. אנשים בדרך כלל בוטחים במערכת, ויש אופטימיות נרחבת לגבי העתיד.
• התפנית השנייה (ההתעוררות): עידן זה מסומן על ידי מרד רוחני נגד הסדר הקיים. אנשים מתחילים לפקפק בסמכות, ויש דגש גובר על ביטוי אישי וערכים אישיים.
• התפנית השלישית (ההתרה): עידן זה מאופיין באינדיבידואליזם, פיצול חברתי והחלשה של מוסדות. אנשים מאבדים אמון במערכת, ויש תחושה גוברת של ניוון תרבותי.
• התפנית הרביעית (המשבר): זהו עידן של מהפך ושינוי. מוסדות קיימים מאותגרים, ויש תחושת דחיפות ואיום קיומי. תפנית זו כוללת לעתים קרובות מלחמה, קריסה כלכלית או משברים גדולים אחרים המעצבים מחדש את החברה.

טכנוקרטיה כפתרון?

עליית הטכנוקרטיה יכולה להיראות כתגובה לכישלונות הנתפסים של מערכות פוליטיות וכלכליות מסורתיות במהלך שלבי ההתרה והמשבר. תומכי הטכנוקרטיה טוענים כי מומחיות מדעית וטכנולוגית יכולה לספק פתרונות יעילים יותר לבעיות חברתיות מורכבות מאשר אידיאולוגיות פוליטיות מסורתיות.

עם זאת, הטכנוקרטיה מעוררת גם חששות לגבי ריכוז הכוח בידי מומחים בלתי נבחרים והפוטנציאל לאובדן חופש אישי ואחריות דמוקרטית. מודל ה-SovCorp, עם הסתמכותו על AI ו-UBI, מגביר עוד יותר את החששות הללו.

תפקידה של הטכנולוגיה

הטכנולוגיה ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות התפנית הרביעית, הן כמניע לשינוי והן ככלי פוטנציאלי לשליטה. ההתקדמות המהירה בבינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה ותחומים אחרים יוצרות הזדמנויות ואתגרים חסרי תקדים לאנושות.

מצד אחד, ניתן להשתמש בטכנולוגיה כדי לטפל בבעיות דוחקות כמו שינויי אקלים, עוני ומחלות. מצד שני, ניתן להשתמש בה גם ליצירת צורות חדשות של מעקב, מניפולציה ושליטה.

הדרך קדימה

ניווט בתפנית הרביעית דורש הבנה ביקורתית של הדפוסים ההיסטוריים והכוחות החברתיים הפועלים. זה גם דורש התייחסות זהירה להשלכות האתיות והחברתיות של טכנולוגיות חדשות.

מציאת איזון בין קידמה טכנולוגית לערכים אנושיים חיונית להבטחת עתיד שהוא גם משגשג וגם צודק. זה דורש מחויבות לעקרונות דמוקרטיים, שקיפות ואחריותיות. זה גם דורש נכונות להשתתף בדיאלוג פתוח וכנה על האתגרים וההזדמנויות העומדים בפנינו.

המעבר הנוכחי מציג רגע מכריע בהיסטוריה האנושית. הבחירות שאנו עושים היום יקבעו את צורת העולם לדורות הבאים. חיוני שניגש לרגע זה בחוכמה, באומץ ובמחויבות עמוקה לטוב הכללי.