עליית הדיסאינפורמציה המופעלת על ידי בינה מלאכותית
התפשטות טכנולוגיות הבינה המלאכותית הקלה מאי פעם ליצור ולהפיץ חדשות מזויפות, דיפ-פייק וצורות אחרות של תוכן מטעה. אלגוריתמי AI יכולים ליצור טקסט, תמונות וסרטונים מציאותיים, מה שמקשה יותר ויותר על אנשים להבחין בין מידע אותנטי למפוברק.
- תוכן שנוצר על ידי AI: מודלי AI יכולים לייצר מאמרים משכנעים, פוסטים ברשתות החברתיות ואפילו אתרי אינטרנט שלמים המלאים במידע כוזב או מוטה. נרטיבים שנוצרו על ידי AI אלה יכולים להיות מותאמים לקהלים ספציפיים, תוך ניצול תלונות קיימות והגברת חלוקות חברתיות.
- דיפ-פייק: דיפ-פייק הם סרטונים או תמונות שנוצרו על ידי AI המתארים באופן משכנע אנשים שאומרים או עושים דברים שהם מעולם לא עשו בפועל. ניתן להשתמש בהם כדי לפגוע במוניטין, להסית לאלימות או אפילו לשבש תהליכים פוליטיים. הטכנולוגיה מתקדמת במהירות, מה שהופך את הדיפ-פייק למציאותיים יותר וקשים יותר לגילוי.
- בוטים ברשתות החברתיות: ניתן לפרוס בוטים המופעלים על ידי AI בפלטפורמות מדיה חברתית כדי להפיץ דיסאינפורמציה, להטריד אנשים ולתמרן נושאים טרנדיים. בוטים אלה יכולים לחקות התנהגות אנושית, מה שמקשה להבחין בינם לבין משתמשים אמיתיים. הם יכולים לשמש גם כדי להגביר את טווח ההגעה של תעמולה ולזרוע מחלוקת בקרב קהילות מקוונות.
מקרי מבחן בלוחמת מידע המונעת על ידי בינה מלאכותית
מספר מדינות וארגונים כבר מתנסים בטקטיקות לוחמת מידע המונעות על ידי AI. דוגמאות אלה מספקות הצצה לעתיד של תחום מתפתח זה.
- ה’הגנה האידיאולוגית’ של סין: ממשלת סין דורשת מחברות AI ליישם מנגנוני ‘הגנה אידיאולוגית’, הצונזרים תוכן הסותר את הנרטיב הרשמי. זה כולל אזכורים של נושאים רגישים כמו כיכר טיאנאנמן או טייוואן. זה מדגים כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי לשלוט במידע ולעצב את דעת הקהל בתוך מדינה.
- בדיקת הרשתות הנוירוניות של רוסיה: רוסיה מפתחת באופן פעיל רשתות נוירונים המסוגלות ליצור חדשות מזויפות בזמן אמת. רשתות אלה יכולות לחקות את קולות אנשי הצבא האוקראיני וליצור סרטוני דיפ-פייק כדי להפיץ דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות. זה מדגיש את הפוטנציאל של AI לשמש בלוחמה היברידית כדי לערער את מורל האויב ולזרוע בלבול.
מרוץ החימוש של AI המתקרב
ככל שהבינה המלאכותית משתלבת יותר בלוחמת מידע, מתחיל מרוץ חימוש חדש. מדינות משקיעות רבות בטכנולוגיות AI כדי לפתח יכולות התקפיות והגנתיות כאחד.
- AI התקפי: יכולות AI התקפיות כוללות את היכולת ליצור דיסאינפורמציה, ליצור דיפ-פייק ולתמרן מדיה חברתית. ניתן להשתמש בטכנולוגיות אלה כדי לערער את האמון, להסית לאלימות ולשבש תהליכים פוליטיים.
- AI הגנתי: יכולות AI הגנתיות כוללות את היכולת לזהות ולנטרל דיסאינפורמציה, לזהות דיפ-פייק ולהגן על תשתית קריטית מפני התקפות סייבר. טכנולוגיות אלה חיוניות להגנה מפני איומים המונעים על ידי AI.
תרחיש 2027: הצצה לעתיד
תארו לעצמכם את שנת 2027. הסלמה היברידית מתרחשת, ורוסיה משיקה אלפי בוטים של AI המחקים מתנדבים, רופאים וותיקים אוקראינים. בוטים אלה מפיצים הודעות של ‘ייאוש’, ‘בגידה’ ו’שחיתות’, בליווי תמונות וסרטונים היפר-מציאותיים שנוצרו על ידי מודלי AI. הם יוצרים פרויקטים שלמים במדיה החברתית, כולל תוכן המיועד לבני נוער וילדים.
במקביל, סין פועלת באפריקה ובדרום אסיה כדי לקדם נרטיבים אנטי-מערביים באמצעות מודלי AI מקומיים המדברים שפות מקומיות ומותאמים תרבותית. מודלים אלה מאומנים על נתוני מדיה חברתית מקומיים, תגובות ותוכן, מה שמאפשר להם לחקות ביעילות את החשיבה והמנטליות של אזרחים באזורים ספציפיים.
בתגובה, המערב יוצר ‘חזיתות דיגיטליות’ – מערכות AI המנטרות את מרחב המידע 24/7, מזהות רשתות בוטים, עיוותי עובדות ושחקנים זדוניים. עם זאת, אפילו את האמת קשה להבחין, מכיוון שלעתים קרובות היא מסוגננת כך שתדמה למידע מזויף.
האתגר של הבחנה בין אמת לבדיה
אחד האתגרים הגדולים ביותר במאבק בדיסאינפורמציה המונעת על ידי AI הוא הקושי להבחין בין אמת לבדיה. תוכן שנוצר על ידי AI הופך למציאותי יותר ויותר, מה שמקשה על אנשים לזהות חדשות מזויפות ודיפ-פייק. זה מסתבך עוד יותר מכיוון שאפילו מידע אותנטי יכול להיות מנוצל ומעוות כדי לשרת מטרות זדוניות.
- פיצול המציאות: אנחנו מתקדמים לעולם שבו לא תהיה ‘אמת אחת’ אלא מיליוני מציאויות מפוצלות. מי ששולט באלגוריתם שולט בתודעה.
- הכוח של BigTech: לחברות BigTech המפתחות AI יהיה הרבה כוח. אבל לא רק להן.
הצורך בגישה רב-גונית
מאבק בלוחמת מידע המונעת על ידי AI דורש גישה רב-גונית המשלבת פתרונות טכנולוגיים עם מומחיות אנושית.
- כלי זיהוי המופעלים על ידי AI: ניתן להשתמש ב-AI כדי לפתח כלים המזהים ומסמנים אוטומטית דיסאינפורמציה, דיפ-פייק וצורות אחרות של תוכן מטעה. כלים אלה יכולים לנתח טקסט, תמונות וסרטונים עבור דפוסים המעידים על מניפולציה.
- בודקי עובדות אנושיים: בודקי עובדות אנושיים חיוניים לאימות את אמיתות המידע ולהפריך טענות שווא. הם יכולים לספק הקשר וניתוח שאלגוריתמי AI עשויים לפספס.
- חינוך לאוריינות מדיה: חינוך לאוריינות מדיה הוא חיוני להעצמת אנשים להעריך באופן ביקורתי מידע ולזהות דיסאינפורמציה. זה כולל ללמד אנשים כיצד לזהות חדשות מזויפות, לזהות דיפ-פייק ולזהות את הסימנים של מניפולציה ברשתות החברתיות.
- שיתוף פעולה ושיתוף מידע: שיתוף פעולה ושיתוף מידע בין ממשלות, חברות טכנולוגיה וארגוני חברה אזרחית חיוני למאבק בלוחמת מידע המונעת על ידי AI. זה כולל שיתוף מודיעין איומים, פיתוח סטנדרטים משותפים ותיאום תגובות לקמפיינים של דיסאינפורמציה.
תפקידה של אוקראינה
באוקראינה, מאבק בלוחמת מידע המונעת על ידי AI הוא עניין של הישרדות. קווי החזית של המדינה הם לא רק גיאוגרפיים אלא גם מידע. אוקראינה היא כבר אחת המובילות באמצעי נגד ובטכנולוגיות המאפשרות לה להגן על האינטרסים של המדינה באזורי המידע שבהם הם נמצאים.
ניווט בעתיד של לוחמת מידע
עליית לוחמת מידע המונעת על ידי AI מציבה אתגר משמעותי ליחידים, ארגונים וממשלות ברחבי העולם. על ידי הבנת הטקטיקות, ההשלכות האפשריות והאתגרים במאבק באיומים אלה, אנו יכולים לנקוט בצעדים כדי להגן על עצמנו ועל החברות שלנו מפני מניפולציה ודיסאינפורמציה. זה כולל השקעה בכלי זיהוי המופעלים על ידי AI, תמיכה בבודקי עובדות אנושיים, קידום חינוך לאוריינות מדיה וטיפוח שיתוף פעולה ושיתוף מידע. ככל שהבינה המלאכותית ממשיכה להתפתח, כך חייבות גם האסטרטגיות שלנו לשמירה על האמת ולהתגונן מפני אלה המבקשים לערער אותה.