האשמות בדבר גרידת נתונים
בבסיס התביעה עומדת טענתה של רדיט כי אנתרופיק העסיקה בוטים אוטומטיים כדי לגשת ולחלץ תוכן מהפלטפורמה שלה, למרות בקשות מפורשות להפסיק פעילויות כאלה. פרקטיקה זו, המכונה “גרידה”, כוללת איסוף שיטתי של נתונים מאתרי אינטרנט, לעתים קרובות ללא הסכמת האתר. לטענת רדיט, אנתרופיק השתמשה בנתונים מגורדים אלה כדי לאמן את הצ’אטבוט קלוד שלה, תוך מינוף למעשה של המידע האישי של משתמשי רדיט ללא ידיעתם או אישורם.
מנהל משפטי ראשי של רדיט, בן לי, הדגיש את עמדת החברה בנושא השימוש בנתונים, באומרו כי “לחברות בינה מלאכותית אסור לגרוד מידע ותוכן מאנשים ללא הגבלות ברורות על האופן שבו הן יכולות להשתמש בנתונים אלה.” הצהרה זו מדגישה את חשש של רדיט שחברות בינה מלאכותית מנצלות תוכן שנוצר על ידי משתמשים מבלי לספק הגנות נאותות לפרטיות המשתמשים והגנת נתונים.
בתגובה לטענותיה של רדיט, הוציאה אנתרופיק הצהרה המביעה את אי הסכמתה עם הטענות וטוענת כי בכוונתה “להגן על עצמנו במרץ”. ההגנה של החברה תהיה ככל הנראה תלויה בטענות הקשורות לשימוש הוגן, טבעם של נתונים זמינים לציבור והמידה בה שיטות אימון הבינה המלאכותית שלה עומדות בסטנדרטים משפטיים ואתיים.
הסכמי הרישוי של רדיט
ההליך המשפטי נגד אנתרופיק מגיע בהקשר של הסכמי הרישוי הקיימים של רדיט עם חברות בינה מלאכותית אחרות, כולל גוגל ו-OpenAI. הסכמים אלה מאפשרים לחברות אלה לאמן את מערכות הבינה המלאכותית שלהן על מאגר הפרשנויות הציבוריות העצום של רדיט, שנוצרו על ידי יותר מ -100 מיליון המשתמשים היומיומיים שלה. בתמורה לגישה לנתונים אלה, רדיט מקבלת פיצויים, וחשוב מכך, את היכולת לאכוף הגנות משתמשים.
לדברי בן לי, הסכמי רישוי אלה “מאפשרים לנו לאכוף הגנות משמעותיות למשתמשים שלנו, כולל הזכות למחוק את התוכן שלך, הגנות על פרטיות המשתמשים ומניעת משתמשים מספאם באמצעות תוכן זה.” זה מדגיש את הגישה הפעילה של רדיט לניהול השימוש בנתונים שלה על ידי חברות בינה מלאכותית, ומבטיח כי זכויות המשתמשים ופרטיותם מכובדות.
התביעה נגד אנתרופיק יכולה להיראות כמאמץ של רדיט לאכוף את מדיניות השימוש בנתונים שלה ולהגן על האינטרסים של משתמשיה. על ידי נקיטת אמצעים משפטיים, רדיט שולחת מסר ברור לחברות בינה מלאכותית שלפיה היא לא תסבול גרידת נתונים לא מורשים ותגן באופן פעיל על זכויותיה וזכויות משתמשיה.
פיתוח הבינה המלאכותית של אנתרופיק
אנתרופיק, שהוקמה על ידי מנהלי OpenAI לשעבר בשנת 2021, הפכה לשחקנית משמעותית בשוק הצ’אטבוט של AI. מוצר הדגל שלה, קלוד, הוא מתחרה ישיר ב-ChatGPT של OpenAI. בעוד של-OpenAI יש שותפות הדוקה עם מיקרוסופט, השותף המסחרי העיקרי של אנתרופיק הוא אמזון, המשתמשת בקלוד כדי לשפר את העוזר הקולי שלה, Alexa.
כמו חברות בינה מלאכותית רבות, אנתרופיק מסתמכת על מערכי נתונים גדולים של טקסט וקוד כדי לאמן את מודלי הבינה המלאכותית שלה. מערכי נתונים אלה כוללים לעתים קרובות תוכן מאתרי אינטרנט כגון ויקיפדיה ורדיט, המספקים שפע של מידע על מגוון רחב של נושאים ומשקפים את הניואנסים של השפה האנושית. התביעה מדגישה את הסתמכותן של חברות בינה מלאכותית על תוכן זמין בקלות באינטרנט, ומעלה שאלות לגבי ההשלכות האתיות והמשפטיות של שימוש בנתונים כאלה לאימון בינה מלאכותית.
הדיון על “גרידה”
הנוהג של “גרידת” נתונים מאתרי אינטרנט הפך לסוגיה שנויה במחלוקת בתעשיית הבינה המלאכותית. חברות בינה מלאכותית טוענות כי גרידה הכרחית כדי לאסוף את כמויות הנתונים העצומות הנדרשות לאימון מודלי הבינה המלאכותית שלהן. לעתים קרובות הן מצטטות את הרעיון של “שימוש הוגן”, המאפשר שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים למטרות מסוימות, כגון חינוך, מחקר ופרשנות.
עם זאת, בעלי אתרי אינטרנט ויוצרי תוכן טוענים כי גרידה יכולה להפר את תנאי השירות שלהם, להפר את זכויות היוצרים שלהם ולערער את המודלים העסקיים שלהם. הם טוענים כי חברות בינה מלאכותית צריכות לקבל רשות לפני גרידת הנתונים שלהן ועליהן לפצות אותן על השימוש בתוכן שלהן.
התביעה של רדיט נגד אנתרופיק היא רק דוגמה אחת למתח הגובר בין חברות בינה מלאכותית לספקי תוכן על גרידת נתונים. ככל שטכנולוגיית הבינה המלאכותית ממשיכה להתקדם, סביר להניח שהדיונים המשפטיים והאתיים הללו יתעצמו, ויובילו לפיתוח חוקים ותקנות חדשים המסדירים את השימוש בנתונים לאימון בינה מלאכותית.
נייר העבודה 2021
נייר מחקר משנת 2021 שנכתב במשותף על ידי מנכ”ל אנתרופיק, דריו אמודי, צוטט בתביעה של רדיט. נייר זה שפך אור על תת-הערוצים הספציפיים, או פורומים בנושא, שאותם זיהו חוקרי אנתרופיק כמי שמכילים נתונים איכותיים לאימון בינה מלאכותית. תת-הערוצים הללו השתרעו על מגוון רחב של נושאים, החל מגינון והיסטוריה ועד לייעוץ זוגי ומחשבות מקלחת.
ציטוט נייר זה בתביעה מדגיש את טענתה של רדיט כי אנתרופיק מיקדה במכוון את הפלטפורמה שלה לגרידת נתונים. על ידי זיהוי תת-ערוצים ספציפיים כמקורות יקרי ערך לנתוני אימון בינה מלאכותית, אנתרופיק טענה כי הדגימה על כוונתה לחלץ תוכן מרדיט ללא רשות.
טיעון זכויות היוצרים של אנתרופיק
במכתב משנת 2023 למשרד זכויות היוצרים האמריקני, טענה אנתרופיק כי שיטות אימון הבינה המלאכותית שלה מהוות “שימוש חוקי במהותו בחומרים”. החברה טענה כי מודלי הבינה המלאכותית שלה יוצרים עותקים של מידע אך ורק לצורך ביצוע ניתוח סטטיסטי על מערכי נתונים גדולים, שלטענתה נכללים בדוקטרינת השימוש ההוגן.
עם זאת, טיעון זה לא התקבל באופן אוניברסלי. אנתרופיק ניצבת כעת בפני תביעה נפרדת מצד מוציאים לאור מוזיקליים גדולים, הטוענים כי קלוד מחדש את מילות השירים המוגנים בזכויות יוצרים. תביעה זו מעלה חששות לגבי הפוטנציאל של מודלי בינה מלאכותית להפר זכויות יוצרים על ידי העתקה או הפצה של חומרים המוגנים בזכויות יוצרים.
הפרת תנאי השימוש
התביעה של רדיט נגד אנתרופיק שונה מאתגרים משפטיים אחרים שהוגשו נגד חברות בינה מלאכותית בכך שהיא אינה טוענת להפרת זכויות יוצרים. במקום זאת, היא מתמקדת בהפרה לכאורה של תנאי השימוש של רדיט ובתחרות הלא הוגנת שנובעת מהפרה זו.
רדיט טוענת כי אנתרופיק הפרה את תנאי השימוש שלה על ידי גרידת תוכן מהפלטפורמה ללא רשות. היא גם טוענת כי פעולותיה של אנתרופיק יצרו תחרות לא הוגנת בכך שאפשרו לה לפתח את הצ’אטבוט שלה מבלי לשאת בעלויות הכרוכות ברישוי נתונים מרדיט.
על ידי התמקדות בנושאים אלה, רדיט מנסה ליצור תקדים משפטי שעלול להיות בעל השלכות משמעותיות על תעשיית הבינה המלאכותית. אם רדיט תנצח בתביעה שלה, עלול להיות קשה יותר לחברות בינה מלאכותית לגרוד נתונים מאתרי אינטרנט ללא רשות, מה שעלול להוביל לשינוי באופן שבו מודלי בינה מלאכותית מאומנים.
הסכם AP ו-OpenAI
ל-Associated Press (AP) ול-OpenAI יש הסכם רישוי וטכנולוגיה המעניק ל-OpenAI גישה לחלק מארכיוני הטקסט של AP. הסכם זה משקף את המגמה הגוברת של ספקי תוכן השותפים לחברות בינה מלאכותית כדי לרשיין את הנתונים שלהם למטרות אימון בינה מלאכותית.
הסכמים כאלה מציעים לספקי תוכן דרך לייצר הכנסות מהנתונים שלהם תוך שמירה על שליטה על האופן שבו נעשה שימוש בנתונים אלה. הם גם מספקים לחברות בינה מלאכותית גישה לנתונים באיכות גבוהה שיכולים לשפר את הביצועים של מודלי הבינה המלאכותית שלהן.
ההשלכות הרחבות יותר
התביעה של רדיט נגד אנתרופיק היא לא רק סכסוך בין שתי חברות; זוהי אות מבשר לדיונים המשפטיים והאתיים הרחבים יותר סביב פיתוח בינה מלאכותית. לתוצאה של תיק זה יכולות להיות השלכות משמעותיות על תעשיית הבינה המלאכותית, שעשויות לעצב את האופן שבו מודלי בינה מלאכותית מאומנים ואת זכויותיהם של ספקי תוכן.
ככל שטכנולוגיית הבינה המלאכותית ממשיכה להתקדם, חיוני לטפל בנושאים אלה בצורה מתחשבת ומקיפה. זה ידרוש שיתוף פעולה בין חברות בינה מלאכותית, ספקי תוכן, קובעי מדיניות והציבור כדי לפתח מסגרת המאזנת את היתרונות של חדשנות בינה מלאכותית עם הצורך להגן על פרטיות המשתמשים, קניין רוחני ותחרות הוגנת.
הגדרת גריעה
גרידה, בהקשר זה, מתייחסת לחילוץ אוטומטי של נתונים מאתרי אינטרנט. כלים משמשים לניתוח קוד HTML ושליפת רכיבים ספציפיים כמו טקסט, תמונות או קישורים. במקרה של רדיט, אנתרופיק טענו כי השתמשה בבוטים כדי לגרוד הערות משתמשים, אשר שימושיות לאימון מודלים לשוניים.
החוקיות של הגרידה היא אזור אפור. לאתרי אינטרנט יש בדרך כלל תנאי שירות האוסרים פעילות כזו, אך האכיפה יכולה להיות קשה. יש הטוענים שיש לאפשר גישה לנתונים הזמינים לציבור, ואילו אחרים מדגישים את זכויותיהם של בעלי אתרי אינטרנט לשלוט בתוכן שלהם.
דוקטרינת השימוש ההוגן
דוקטרינת השימוש ההוגן היא עיקרון משפטי המאפשר שימוש מוגבל בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות מבעל זכויות היוצרים. הדוקטרינה נועדה לקדם חופש ביטוי על ידי מתן אפשרות לפרשנות, ביקורת, דיווח חדשותי, הוראה, מלגה ומחקר.
עם זאת, היישום של דוקטרינת השימוש ההוגן לאימון בינה מלאכותית הוא מורכב ושנוי במחלוקת. חברות בינה מלאכותית טוענות כי השימוש שלהן בחומר המוגן בזכויות יוצרים למטרות אימונים הוא טרנספורמטיבי ואינו מפר את זכויותיהם של בעלי זכויות היוצרים. ספקי תוכן, לעומת זאת, טוענים כי אימון בינה מלאכותית הוא פעילות מסחרית הדורשת רשות ופיצוי.
עתיד אימון הבינה המלאכותית
התביעה של רדיט נגד אנתרופיק מדגישה את האתגרים וחוסר הוודאות סביב עתיד אימון הבינה המלאכותית. ככל שמודלי בינה מלאכותית הופכים מתוחכמים יותר ודורשים מערכי נתונים גדולים יותר, הביקוש לנתונים רק יגדל. זה כנראה יוביל למאבקים משפטיים נוספים ומאמצים רגולטוריים לטיפול בהשלכות האתיות והמשפטיות של גרידת נתונים ואימון בינה מלאכותית.
חיוני שבעלי עניין יעבדו יחד כדי לפתח מסגרת המקדמת חדשנות תוך הגנה על זכויותיהם של ספקי תוכן והבטחת שיטות נתונים אחראיות. מסגרת זו צריכה לטפל בנושאים כמו פרטיות נתונים, זכויות יוצרים, שקיפות ואחריות.
מקורות נתונים חלופיים
ככל שהבדיקה המשפטית של גרידת אינטרנט מתעצמת, חברות בינה מלאכותית בוחנות מקורות נתונים אלטרנטיביים לאימון המודלים שלהן. אלו כוללים:
- נתונים מורשים: קבלת נתונים באמצעות הסכמי רישוי עם ספקי תוכן כמו רדיט, AP ואחרים.
- נתונים סינתטיים: יצירת נתונים מלאכותיים המחקים נתוני עולם אמיתי אך אינם מכילים מידע המאפשר זיהוי אישי או חומר המוגן בזכויות יוצרים.
- נתונים בקוד פתוח: שימוש במערכי נתונים הזמינים לציבור המורשים לשימוש מסחרי.
- נתונים פנימיים: מינוף נתונים הנוצרים על ידי המוצרים והשירותים של החברה עצמה.
על ידי גיוון מקורות הנתונים שלהן, חברות בינה מלאכותית יכולות להפחית את הסתמכותן על גרידת אינטרנט ולצמצם את הסיכונים הכרוכים באתגרים משפטיים ובדאגות אתיות.
נקודת המבט של המשתמש
בסופו של דבר, הדיון על שיטות אימון בינה מלאכותית מעלה שאלות יסוד לגבי זכויותיהם של משתמשי אינטרנט. משתמשים מייצרים כמויות עצומות של תוכן בפלטפורמות כמו רדיט, לעתים קרובות מבלי להבין באופן מלא כיצד ישמש תוכן זה.
חיוני שהמשתמשים יקבלו מידע על האופן שבו הנתונים שלהם נאספים, משמשים ומשותפים. עליהם גם להיות מסוגלים לשלוט על הנתונים שלהם ולבטל את הסכמתם לשימוש בנתונים שלהם למטרות אימון בינה מלאכותית.
פלטפורמות כמו רדיט נושאות באחריות להגן על נתוני המשתמשים שלהן ולהבטיח שהנתונים שלהם משמשים בצורה אחראית ואתית. זה כולל מתן למשתמשים מדיניות פרטיות ברורה ושקופה, כמו גם מנגנונים לשליטה בנתונים שלהם.
תוצאות אפשריות
התוצאות האפשריות של התביעה של רדיט נגד אנתרופיק מגוונות ויכולות להיות בעלות השלכות משמעותיות על תעשיית הבינה המלאכותית:
- פשרה: שתי החברות יכולות להגיע להסכם פשרה הפותר את הסכסוך ללא משפט.
- רדיט מנצחת: בית המשפט יכול לפסוק לטובת רדיט, ולקבוע שאנתרופיק הפרה את תנאי השירות שלה ועסקה בתחרות לא הוגנת.
- אנתרופיק מנצחת: בית המשפט יכול לפסוק לטובת אנתרופיק, ולקבוע כי שיטות אימון הבינה המלאכותית שלה חוקיות במסגרת דוקטרינת השימוש ההוגן.
- פסיקה מעורבת: בית המשפט יכול להוציא פסיקה מעורבת, לפסוק לטובת רדיט בחלק מהטענות אך לטובת אנתרופיק באחרות.
התוצאה של התביעה תהיה ככל הנראה תלויה במספר גורמים, כולל העובדות הספציפיות של המקרה, התקדימים המשפטיים הרלוונטיים והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים.
בית המשפט לדעת קהל
מעבר להליכים המשפטיים, התביעה של רדיט נגד אנתרופיק נלחמת גם בבית המשפט לדעת קהל. לשתי החברות יש אינטרס חזק לעצב את הנרטיב סביב התיק ולהשפיע על התפיסה הציבורית.
סביר להניח שרדיט תדגיש את החשיבות של הגנה על פרטיות המשתמש ואכיפת תנאי השירות שלה. סביר להניח שאנתרופיק תדגיש את היתרונות של חדשנות בינה מלאכותית ואת החשיבות של גישה לנתונים לאימון מודלי בינה מלאכותית.
התפיסה הציבורית של התיק יכולה להשפיע על תוצאות ההליכים המשפטיים, כמו גם על הדיון הרחב יותר על שיטות אימון בינה מלאכותית.