חזון OpenAI: גישה לנתונים ומשפט אמריקאי

עיצוב הנוף הרגולטורי: קריאה ל’חופש לחדש’

ההצעות של OpenAI מדגישות את הצורך במשטר רגולטורי, אך כזה שנוסח בקפידה כדי להבטיח את מה שהוא מכנה ‘החופש לחדש’. איזון עדין זה בין רגולציה לבין התקדמות בלתי מופרעת הוא נושא שחוזר על עצמו לאורך המסמך. החברה תומכת באסטרטגיית ייצוא המאפשרת לארה’ב לשמור על יתרון תחרותי, להפעיל שליטה על מדינות בעלות ברית, ובו זמנית להגביל יריבות כמו סין. גישה זו מדגישה רצון לעצב את נוף הבינה המלאכותית העולמי באופן העולה בקנה אחד עם האינטרסים והערכים האמריקאים.

חידת זכויות היוצרים: שימוש הוגן והשלכות גלובליות

אולי ההיבט השנוי ביותר במחלוקת בהגשת OpenAI סובב סביב חוק זכויות יוצרים. החברה דוגלת ב’דוקטרינת השימוש ההוגן ארוכת השנים’ של חוק זכויות היוצרים האמריקאי, וטוענת שהיא ‘קריטית אף יותר להמשך המנהיגות האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית’. עמדה זו מוצגת בהקשר של אתגרים נתפסים מתחומי שיפוט אחרים, במיוחד סין, אשר OpenAI טוענת כי היא עושה צעדים משמעותיים בפיתוח AI, תוך התייחסות להתעניינות ב-DeepSeek של סין מוקדם יותר השנה.

OpenAI טוענת כי דוקטרינת השימוש ההוגן טיפחה מערכת אקולוגית משגשגת של סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית בארה’ב, בניגוד למה שהיא מתארת כ’כללי זכויות יוצרים נוקשים’ בשווקים אחרים. האיחוד האירופי, במיוחד, מובחן בכך שהוא מאפשר ‘ביטול הסכמה’ לבעלי זכויות, אשר OpenAI רואה בו מכשול לחדשנות ולהשקעה. עמדה זו מתבססת על הטענה הקודמת של החברה כי יצירת מודלי AI מהשורה הראשונה מבלי להשתמש בחומר המוגן בזכויות יוצרים היא למעשה ‘בלתי אפשרית’.

ההשלכות של עמדת OpenAI מרחיקות לכת. החברה מפצירה בממשלת ארה’ב לעצב באופן פעיל דיונים בינלאומיים בנושא זכויות יוצרים ובינה מלאכותית. המטרה המוצהרת היא ‘למנוע ממדינות פחות חדשניות לכפות את המשטרים המשפטיים שלהן על חברות AI אמריקאיות ולהאט את קצב ההתקדמות שלנו’. זה מצביע על רצון לא רק להגן על הגישה האמריקאית לזכויות יוצרים אלא גם לקדם את אימוצה ברחבי העולם, תוך עקיפה פוטנציאלית של נקודות מבט משפטיות ואתיות שונות במדינות אחרות.

גישה לנתונים: משאב גלובלי עבור AI אמריקאי

השאיפה של OpenAI משתרעת מעבר להשפעה על חוק זכויות היוצרים. החברה קוראת לממשלת ארה’ב להעריך באופן פעיל את זמינות הנתונים לחברות AI אמריקאיות ו’לקבוע האם מדינות אחרות מגבילות את הגישה של חברות אמריקאיות לנתונים ולתשומות קריטיות אחרות’. הצעה זו מעלה שאלות משמעותיות לגבי ריבונות נתונים והפוטנציאל לחיכוך בינלאומי. היא מרמזת על אמונה שמשאבי נתונים גלובליים צריכים להיות נגישים בקלות לחברות אמריקאיות, ללא קשר לחוקי הגנת הנתונים והתקנות הקיימים במדינות אחרות.

ד’ר איליה קולוצ’נקו, מנכ’ל ImmuniWeb ופרופסור חבר לאבטחת סייבר באוניברסיטת קפיטול טכנולוג’י במרילנד, הביע חששות משמעותיים לגבי היבט זה של הצעות OpenAI. הוא הדגיש את האתגרים המשפטיים, המעשיים והחברתיים הפוטנציאליים, במיוחד בנוגע לזכויות יוצרים. הוא ציין את חוסר הכדאיות הכלכלית של תשלום פיצוי הוגן לכל המחברים שיצירותיהם המוגנות בזכויות יוצרים משמשות לאימון מודלי LLM רבי עוצמה, במיוחד כאשר מודלים אלה עשויים בסופו של דבר להתחרות ביוצרים המקוריים. קולוצ’נקו הזהיר מפני יצירת משטר מיוחד או חריג לזכויות יוצרים עבור טכנולוגיות AI, והזהיר מפני ‘מדרון חלקלק’ ודחק במחוקקים לשקול את ההשלכות ארוכות הטווח על הכלכלה האמריקאית ועל מערכת המשפט.

עקרונות דמוקרטיים ואימוץ AI גלובלי

ההצעות של OpenAI נוגעות גם בהשלכות הגיאופוליטיות הרחבות יותר של פיתוח AI. החברה תומכת בשמירה על מסגרת כללי הדיפוזיה הקיימת של AI בשלוש שכבות, אך עם שינויים שנועדו לעודד מדינות אחרות ‘להתחייב לפרוס AI בהתאם לעקרונות הדמוקרטיים שנקבעו על ידי ממשלת ארה’ב’. המטרה המוצהרת היא לקדם את האימוץ הגלובלי של ‘עקרונות AI דמוקרטיים’ תוך שמירה על היתרונות של ארה’ב.

אסטרטגיה זו צופה הרחבת נתח שוק במדינות Tier I (בעלות ברית של ארה’ב) באמצעות אמצעים שונים, כולל ‘מדיניות דיפלומטיה מסחרית אמריקאית’ והגבלות על השימוש בטכנולוגיה ממדינות כמו סין (תוך אזכור ספציפי של Huawei). גישה זו משקפת כוונה ברורה למנף את הבינה המלאכותית ככלי להשפעה גיאופוליטית, תוך קידום ערכים ואינטרסים אמריקאים על הבמה העולמית.

‘אזורי AI כלכליים’: האצת פיתוח תשתיות

ההצעות כוללות את הרעיון של ‘אזורי AI כלכליים’ שיוקמו בארה’ב באמצעות שיתוף פעולה בין ממשלות מקומיות, מדינתיות ופדרליות, יחד עם שותפים בתעשייה. אזורים אלה, המזכירים את ‘אזורי הצמיחה של AI’ של ממשלת בריטניה, יתכוונו לזרז את בנייתן של תשתיות AI חיוניות, כגון מערכי שמש, חוות רוח וכורים גרעיניים. יש לציין כי אזורים אלה עשויים לקבל פטורים מ-National Environmental Policy Act, המחייב סוכנויות פדרליות להעריך את ההשפעות הסביבתיות של פעולותיהן. הצעה זו מעלה חששות לגבי הפשרות הפוטנציאליות בין האצת פיתוח AI לבין הבטחת הגנה על הסביבה.

סוכנויות פדרליות כחלוצות AI: הובלה על ידי דוגמה

לבסוף, OpenAI קוראת לסוכנויות פדרליות להפוך למאמצות מוקדמות של טכנולוגיית AI. החברה מבקרת את הקליטה הנוכחית של AI במחלקות ובסוכנויות הפדרליות כ’נמוכה באופן בלתי מתקבל על הדעת’. היא תומכת בהסרת מכשולים לאימוץ AI, כולל ‘תהליכי הסמכה מיושנים וארוכים, רשויות בדיקה מגבילות ונתיבי רכש לא גמישים’. דחיפה זו להגברת שילוב ה-AI בממשלה מדגישה את אמונתה של OpenAI בפוטנציאל הטרנספורמטיבי של AI ואת רצונה לראות את המגזר הציבורי מאמץ טכנולוגיה זו באופן מלא יותר.

נקודת המבט של גוגל: דגש משותף על שימוש הוגן

ראוי לציין שגם גוגל הגישה את תגובתה לקריאת הבית הלבן לתוכנית פעולה. התגובה של גוגל מדגישה באופן דומה את החשיבות של הגנות שימוש הוגן וחריגים לכריית נתונים עבור אימון AI. התלכדות זו של דעות בין שני שחקנים מרכזיים בתחום הבינה המלאכותית מצביעה על קונצנזוס רחב יותר בתעשייה לגבי התפקיד המכריע של חוק זכויות היוצרים בעיצוב עתיד פיתוח הבינה המלאכותית. עם זאת, ההשלכות הפוטנציאליות על בעלי זכויות יוצרים ועל מאזן הכוחות העולמי בנוף הבינה המלאכותית נותרו משמעותיות ודורשות שיקול דעת זהיר.

ההצעות של OpenAI מייצגות חזון מקיף, ולעיתים שנוי במחלוקת, לעתיד הבינה המלאכותית. חזון זה הוא כזה שבו לחברות אמריקאיות יש גישה בלתי מוגבלת במידה רבה לנתונים גלובליים, שבו חוק זכויות היוצרים האמריקאי ו’עקרונות דמוקרטיים’ מיושמים באופן בינלאומי, ושבו ממשלת ארה’ב מעצבת באופן פעיל את נוף הבינה המלאכותית העולמי לטובתה. ההשלכות של גישה זו מרחיקות לכת, ומעלות שאלות מורכבות לגבי ריבונות נתונים, יחסים בינלאומיים והאיזון בין חדשנות, שיקולים אתיים ואינטרסים כלכליים. הדיון סביב הצעות אלה צפוי להיות אינטנסיבי ויהיה לו השפעה עמוקה על מסלול העתיד של פיתוח AI ברחבי העולם. יש לשקול היטב את הדגש על ‘החופש לחדש’ מול ההשלכות הפוטנציאליות על בעלי זכויות יוצרים, נורמות בינלאומיות והקהילה העולמית הרחבה יותר.

פרטי ההצעה של OpenAI דורשים ניתוח מקיף של ההשלכות האתיות. בעוד שהחברה טוענת ליתרונות הגישה שלה, הפוטנציאל להשלכות לא מכוונות הוא משמעותי. הקריאה ליישום גלובלי של החוק האמריקאי, במיוחד, מעלה שאלות לגבי כיבוד הריבונות של מדינות אחרות והמסגרות המשפטיות והאתיות שלהן. האיזון בין קידום חדשנות לבין הבטחת הוגנות ושוויון בעידן הדיגיטלי הוא עדין, וההצעות של OpenAI מדגישות את הצורך בדיאלוג מגוון ומכיל בנושאים קריטיים אלה. על הקהילה העולמית לנהל דיון מעמיק כדי לקבוע כיצד לנווט בצורה הטובה ביותר באתגרים ובהזדמנויות שמציבה ההתקדמות המהירה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. עתיד הבינה המלאכותית יעוצב לא רק על ידי חדשנות טכנולוגית אלא גם על ידי המסגרות האתיות והמשפטיות המסדירות את פיתוחה ופריסתה.