פרוטוקול הקשר של מודלים (MCP): שאלות ותשובות

מהו בדיוק פרוטוקול הקשר של מודלים (MCP)?

בבסיסו, פרוטוקול הקשר של מודלים (MCP) משמש כגשר אוניברסלי, המאפשר אינטראקציה בין מודלי שפה גדולים (LLM) למקורות חיצוניים. הוא קובע מתודולוגיה סטנדרטית עבור מודלי שפה גדולים לזהות ולהשתמש במשאבים זמינים ביעילות. זה מאפשר ל-LLM להבחין מתי ומדוע עליו למנף את המשאבים האלה כדי לבצע משימות או לשפר את הבנתו.

היקף הנתונים החיצוניים הנגישים באמצעות MCP הוא עצום, וכולל מערכות קבצים מקומיות, מסדי נתונים, ממשקי API ויישומי Software-as-a-Service (SaaS), בין היתר.

למעשה, MCP מעצים מודלי שפה גדולים להגיש בקשות דטרמיניסטיות לנתונים או לפעולות, ומאפשר להם לשאוב מידע מעבר למערכי הנתונים הקיימים שלהם כדי לספק תשובות מדויקות ומקיפות.

האימוץ הנרחב של MCP משנה במהירות את נוף הבינה המלאכותית, כאשר חברות בינה מלאכותית רבות משלבות אותו בפלטפורמות שלהן.

מדוע העניין הגובר ב-MCP?

הכוח המניע מאחורי הפופולריות הגוברת של MCP טמון ביכולתו לתקנן את החיבור של מקורות נתונים חיצוניים למודלי שפה גדולים. סטנדרטיזציה זו מציעה למפתחים יתרון משמעותי: הם יכולים ליצור אינטגרציה אחת עבור LLM ולפרוס אותה בצורה חלקה על פני כלים ומודלי שפה גדולים שונים התומכים ב-MCP. גישה זו של ‘כתוב פעם אחת, השתמש בכל מקום’ מפשטת באופן דרמטי את תהליך האינטגרציה.

יתר על כן, הופעתם של ‘חנויות אפליקציות’ ו’שווקים’ הכוללים שרתי MCP מייעלת את תהליך האינטגרציה עוד יותר, ומאפשרת למפתחים לשלב אותם במהירות בסביבות שלהם. שירותים ייעודיים המתמחים ביצירת שרתי MCP מותאמים אישית זמינים אף הם, העונים על צרכים ודרישות ספציפיות.

האם זו הפעם הראשונה שמודלי שפה גדולים מקיימים אינטראקציה עם נתונים חיצוניים?

הקונספט של Agentic AI, בעל היכולת לפעול באופן אוטונומי ולקיים אינטראקציה עם מקורות חיצוניים, קיים כבר זמן מה. עם זאת, יישומים קודמים היו לרוב ייחודיים לכל כלי, וללא סטנדרטיזציה. פתרונות כמו LangFlow ניסו לטפל בבעיה זו על ידי סטנדרטיזציה של חלק מהכלים ואפשור אינטראקציה עם מודלי שפה גדולים מרובים בתוך מסגרת ספציפית.

MCP לוקח את הסטנדרטיזציה לשלב הבא, ומאפשר יצירת אינטגרציות שניתן להשתמש בהן על פני פתרונות מרובים, ומפרק את החסמים שהיו קיימים בעבר.

כיצד להתחיל לעבוד עם MCP

כדי להתחיל לעבוד עם MCP, תזדקקו ליישום מארח (המכונה ‘לקוח’) ולשרת. יישום המארח משמש כתזמורן מרכזי, המנהל תקשורת בין ה-LLM לממשקים המתחברים לשרתי ה-MCP.

דוגמה בסיסית היא שימוש ב-Claude Desktop כדי להוסיף שרת MCP של מערכת קבצים, כפי שמפורט במדריך התחלה מהירה למשתמשי Claude Desktop. זה מדגים את תהליך הוספת שרת מערכת קבצים ל-Claude Desktop, ומאפשר לו לספק מידע מקומי על מערכת הקבצים ל-Claude.ai. בעוד ש-Claude Desktop משמש כקרקע בוחנת עבור שרתי MCP, לקוחות רבים אחרים מציעים חוויות משתמש משופרות.

ספריות מקוונות של לקוחות ושרתי MCP צצות, כגון MCP Clients | Glama ו- Open-Source MCP Servers | Glama, המספקות משאבים חשובים למפתחים.

איך MCP עובד?

MCP פועל על ארכיטקטורת לקוח/שרת, המאפשרת למודלי שפה גדולים לקיים אינטראקציה עם נתונים חיצוניים בצורה חלקה. ארכיטקטורה זו מורכבת משלושה מרכיבים עיקריים:

• מארח: יישום המארח מנהל את האינטראקציה בין מודלי שפה גדולים למספר לקוחות MCP. מארחי MCP פופולריים כוללים את Claude Desktop, Claude Code, Cursor, Windsurf ושילובים של עורך כמו Cline ו- Continue.

• לקוח: הלקוח פועל כממשק בתוך יישום המארח, ומאפשר אינטראקציה בין ה-LLM לשרת. הוא שומר על חיבור אחד לאחד עם השרת.

• שרת: השרת הוא יישום קטן המתקשר עם הלקוח באמצעות פרוטוקול MCP. הוא מספק תהליכים סטנדרטיים לרישום יכולות ומענה לבקשות לנתונים או פעולות רלוונטיות.

בעוד שמרכיבים אלה נידונים בדרך כלל כישויות נפרדות, ניתן לשלב אותם ביישום יחיד או להתקיים כיישומים נפרדים. נכון לעכשיו, התצורה הנפוצה ביותר כוללת את הלקוח המשולב ביישום המארח, ומתקשר עם השרת באמצעות הובלות מאובטחות באמצעות JSON-RPC.

אילו יכולות מציעים שרתי MCP?

שרתי MCP מספקים ללקוחות מגוון יכולות לתמיכה באחזור נתונים ובפעולות המבוצעות על נתונים. יכולות אלה כוללות:

• משאבים: מאגרי נתונים שה-LLM יכול לעקוב אחריהם, כגון קבצים, מידע על סכמת מסד נתונים ויומני קונסולה. משאבים נטענים בתחילת הפעלת צ’אט כדי להימנע מבקשות חוזרות ונשנות לנתונים סטטיים.

• כלים: פעולות שניתן לבצע, כגון אחזור תוכן מקבצים, הוספת נתונים למסד נתונים או מענה לאימיילים.

• הנחיות: הנחיות שימושיות וניתנות לשימוש חוזר המסופקות על ידי השרת ללקוח. יישומי מארח רבים מאפשרים למשתמשים לרשום הנחיות זמינות באמצעות תכונת ‘רשימה מהירה’, המופעלת לעתים קרובות על ידי הקלדת ‘/‘. הנחיות אלה יכולות לשמש גם כתבניות שניתן לאכלס באופן דינמי עם תשומות משתמשים.

נכון לעכשיו, ‘כלים’ הם היכולת המשפיעה ביותר המוצעת על ידי MCP והאחת שזוכה לתשומת הלב הרבה ביותר.

האם השימוש בשרת MCP בטוח?

MCP מסתמך במידה רבה על אמון, הכולל:

• אמון שיישום המארח שולט ביעילות בגישה ללקוחות.
• אמון שהלקוח משתמש בהובלות מאובטחות בעת תקשורת עם השרת.
• אמון שהשרת מיישם שיטות עבודה מאובטחות בעת גישה למשאבים.

משתמשים צריכים לתעדף שרתי MCP ממקורות מוכרים ולנקוט תמיד משנה זהירות על ידי אימות שלמות התוכנה לפני ההתקנה.

כיצד מיישם מארח MCP אבטחה?

יישום המארח צריך ליישם פקדים המאפשרים למשתמש לאשר כלים לפני השימוש בהם. ליישומים מיינסטרים יש לעתים קרובות מנגנונים לאימות קבילות השימוש בכלי. לדוגמה, Claude Desktop מבקש מהמשתמש לבחור בין ‘שימוש פעם אחת’ או ‘שימוש לאורך כל הפעלת הצ’אט’ כאשר קוראים לכלי בפעם הראשונה. ליישומים אחרים, כמו Cline, עשויות להיות שיטות לאישור אוטומטי של כלים או יישומים מסוימים. רמת המידע המוצגת למשתמש בתיבות דו-שיח אימות אלה יכולה להשתנות.

אילו פקדי אבטחת תעבורה זמינים?

שני מנגנוני תעבורה עיקריים נמצאים בשימוש: STDIO ואירועים שנשלחו על ידי השרת (SSE).

• STDIO מועדף כאשר הלקוח והשרת נמצאים באותו מחשב. הוא מכוון את הפלט של הלקוח לקלט של השרת ולהיפך. ניתן לפגוע בתעבורה רק אם המערכת המקומית נפגעת.

• SSE משמש כאשר הלקוח והשרת נמצאים במחשבים שונים. הוא מעביר הודעות JSON באמצעות חיבורי HTTP, ומאפשר שימוש באפשרויות אבטחת HTTP סטנדרטיות כמו הובלות SSL ואימות פתוח (OAuth).

מהם הסיכונים הגדולים ביותר בשימוש ב-MCP?

הסיכון המשמעותי ביותר הקשור ל-MCP הוא הזרקת שרתים זדוניים. מכיוון שלכל השרתים הרשומים יש נקודת התייחסות יחידה ביישום המארח וב-LLM, שרתים זדוניים יכולים לפוטנציאלית להרעיל את ה-LLM או לנצל את הכלים של שרתים לגיטימיים. ככל שמערכת האקולוגית של MCP מתבגרת, צפויה פורמליזציה של מושגים כמו הסמכת אבטחת MCP, ניטור תקינות שרתים וסטנדרטיזציה של רישום לצורך ניטור. ‘חנויות אפליקציות’ של MCP צפויות גם הן להופיע, ויספקו מאגרים מרכזיים לשילוב קל של שרתי MCP בכלים קיימים.

בעוד שמפרט MCP ממליץ בחום על אימות והרשאה עבור שרתים מרוחקים, הוא אינו מחייב אותם. מפתחים של שרתי MCP עשויים להתעלם מהיבטי אבטחת הרשת ולא ליישם המלצות אלה.

שרתי MCP הנגישים מרחוק פגיעים להתקפות איש באמצע ולניצול מרחוק. לכן, כל שרתי MCP המשתמשים בתעבורה מבוססת רשת חייבים ליישם מנגנוני אימות והרשאה חזקים.

כיצד אוכל להגן על המידע שלי בעת שימוש ב-MCP?

ככל שפתרונות ויכולות טכניות לאבטחת פתרונות MCP ממשיכים להתפתח, ההמלצה הנוכחית היא לדבוק בשיטות עבודה מומלצות לאבטחת סייבר. צעדים מרכזיים כוללים:

• גילוי ורישום מלאי של התקנות ותצורות ה-MCP שלך בסביבה שלך. בהתחשב בשלב האימוץ המוקדם של MCP, זה דורש גישה מעשית יותר הכוללת בדיקה מקרוב של נקודות קצה עבור קבצי תצורה, במקום להסתמך על ניטור מרכזי. הבנה ואישור של השימוש ב-MCP הם קריטיים לשמירה על שלמות הסביבה.

• שליטה בגישה וניטור המשאבים ששרתי MCP ניגשים אליהם. בין אם המשאבים מקומיים לנקודות הקצה או יישומי SaaS, ניטור גישה באמצעות רישום וביקורת הוא חיוני.

• אמן את האנשים המשתמשים ב-MCP בתפקידיהם. ודא שהם מבינים את ההשפעה של כלי לפני אישור השימוש בו. מפרט MCP מדגיש את הסכמתו ואישורו של המשתמש לפני ביצוע פעולות. הדרכה מספקת את ההבנה הנדרשת לקבלת החלטות מושכלות.