הקשר הישראלי של אנבידיה: ציר הדומיננטיות שלה ב-AI

מופע הואנג וחשיפת Blackwell Ultra

הדגש הבלתי מעורער של הכנס היה נאום הפתיחה הכובש שנשא ג’נסן הואנג, המייסד והמנכ”ל הכריזמטי של Nvidia. הואנג, לבוש בז’קט העור השחור המזוהה עימו, המריץ את 15,000 המשתתפים, ויצר אווירה המזכירה הופעת רוק. הוא תיאר במיומנות את החזון של Nvidia לעתיד הבינה המלאכותית, ושבה את הקהל בהצגה הנלהבת והלא מתוסרטת שלו שנמשכה כמעט שעתיים וחצי.

בעוד שלא התייחס ישירות ל-DeepSeek, המסר של הואנג היה ברור בעקיפין: הופעתם של מודלים כמו R1 לא סימנה את שקיעת הדומיננטיות של Nvidia בתחום הבינה המלאכותית. במקום זאת, הוא הדגיש את הדרישות החישוביות ההולכות וגדלות באופן אקספוננציאלי של נוף הבינה המלאכותית המתפתח.

“דרישות המחשוב של AI חזקות יותר ומאיצות במהירות”, הכריז הואנג. הוא הדגיש את צרכי המחשוב יוצאי הדופן של “מודלים חושבים” וסוכני AI, המסוגלים לבצע משימות אוטונומיות, וקבע כי צרכים אלה היו “גדולים פי 100 ממה שציפינו בשלב זה בשנה שעברה”. מודלים מתקדמים אלה, בניגוד לקודמיהם, עוסקים בתהליך רב-שלבי של פתרון בעיות, בוחנים גישות שונות, בוחרים פתרונות אופטימליים ומאמתים תוצאות. תהליך איטרטיבי זה, הסביר הואנג, מוביל לעלייה בתוכן שנוצר (tokens), הדורש כוח עיבוד רב משמעותית.

כדי לענות על הביקוש הגובר הזה, Nvidia חשפה את מעבד הבינה המלאכותית מהדור הבא שלה, ה-Blackwell Ultra, שצפוי לצאת לשוק במחצית השנייה של השנה. הואנג מיצב את ה-Blackwell Ultra כפתרון לדרישות החישוביות העצומות של מודלים חושבים אלה בזמן ריצה, ובכך איזן למעשה את רווחי היעילות שהדגים ה-R1 של DeepSeek בשלב האימון.

היכולות של Blackwell Ultra מדהימות. לדברי Nvidia, חמש ארונות שרתים בלבד, שכל אחד מהם מכיל 72 מעבדי Blackwell Ultra, יספקו כוח מחשוב שווה ערך למחשב העל Israel-1, המדורג כיום בין 35 מחשבי העל החזקים בעולם. יש לציין כי שבבי התקשורת הקריטיים לארונות שרתים אלה פותחו במרכז המו”פ של Nvidia ביקנעם, מה שמדגיש את תפקידו המרכזי של המרכז.

Dynamo והעוצמה של עיבוד שיתופי

בנוסף ל-Blackwell Ultra, Nvidia הציגה את Dynamo, סביבת תוכנה בקוד פתוח שתוכננה במיוחד לניהול הסקה – הפעולה בזמן אמת של AI – במודלים חושבים. Dynamo, שפותחה בישראל, מאפשרת לעד 1,000 מעבדי AI לשתף פעולה בשאילתה אחת, ומגדילה באופן דרמטי את הביצועים של מודלים כמו ה-R1 של DeepSeek עד פי 30. גישה חדשנית זו מדגישה את המחויבות של Nvidia לא רק לספק כוח עיבוד גולמי, אלא גם לייעל את היעילות ואת יכולות שיתוף הפעולה של מערכות AI.

מהפכה בתקשורת במרכזי נתונים: פריצת הדרך של פוטוניקת סיליקון

חלק ניכר מהמצגת של הואנג התמקד בהתקדמות של Nvidia בפתרונות שבבי תקשורת, תחום נוסף שמוביל מרכז המו”פ ביקנעם. ההכרזה פורצת הדרך ביותר בתחום זה הייתה פיתוח שבב פוטוניקה מסיליקון, שצפוי לחולל מהפכה בתשתית התקשורת במרכזי נתונים.

שבבי תקשורת ומתגים הם הגיבורים הבלתי מוכרים של מרכזי נתונים, המאפשרים חילופי נתונים מהירים בין מעבדים החיוניים לכוח החישוב שלהם. אחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים ביותר בתשתית AI הנוכחית הוא המקמ”ש האופטי, האחראי להמרת אותות אופטיים לאותות חשמליים ולהיפך, המחבר בין שבבי AI למתגי רשת. מקמ”שים אלה צורכים אנרגיה רבה, ותורמים ל-10% מצריכת החשמל הכוללת של מרכז נתונים.

במתקן בקנה מידה גדול המאכלס 400,000 שבבי AI, 2.4 מיליון מקמ”שים אופטיים מדהימים צורכים 40 מגה וואט עצומים של אנרגיה. פתרון פוטוניקת הסיליקון של Nvidia מבטל בצורה גאונית את הצורך במקמ”שים נפרדים אלה, ומשלב את המרת האור לחשמל ישירות במתג המדיה. פריצת דרך זו משיגה שיפור מדהים של פי 3.5 ביעילות אנרגטית, משפרת את אמינות הרשת פי עשרה על ידי הפחתת נקודות כשל פוטנציאליות, ומאיצה את זמן בניית מרכז הנתונים ב-30% מרשימים. חידוש זה מייצג את שיאה של למעלה מחמש שנות מחקר ייעודי, שקדם לרכישת Mellanox על ידי Nvidia ולהפיכתה לאחר מכן לליבת פעילות המו”פ הישראלית של Nvidia.

AI סוכני והעתיד של הרובוטיקה

מעבר לחומרה ולתשתית, Nvidia הציגה גם את ההתקדמות שלה במודלים של AI. Agentic AI, מודל AI של Nvidia שתוכנן במיוחד לפיתוח סוכני AI, הודגש, עם תרומות משמעותיות ממרכז המו”פ הישראלי. מודל זה כבר נמצא בשימוש על ידי ענקיות תעשייה כמו Microsoft, Salesforce ו-Amdocs.

יתר על כן, הואנג הציג את Isaac GR00T N1, מודל בסיס בקוד פתוח לרובוטיקה דמוית אדם, שהשלים את שלב האימון הראשוני שלו וכעת זמין לחברות המפתחות יישומים רובוטיים. זה מדגיש את המחויבות של Nvidia לדחוף את גבולות הבינה המלאכותית מעבר למחשוב מסורתי ולתחום האינטראקציה הפיזית והאוטומציה.

יקנעם: המנוע של אסטרטגיית ה-AI של Nvidia

הנושא החוזר ונשנה לאורך סדרת ההכרזות של הואנג היה התפקיד הבולט והחיוני של מרכז Nvidia ביקנעם. מאז רכישת Mellanox תמורת 6.9 מיליארד דולר בשנת 2019, Nvidia הפכה באופן אסטרטגי את פעילות המו”פ הישראלית שלה, המעסיקה כיום כ-15% מכוח העבודה העולמי שלה, לאבן יסוד באסטרטגיית פיתוח השבבים שלה.

דגש אסטרטגי זה חוזק ויזואלית בשקף שהוצג לקראת סוף נאומו של הואנג, המתאר את מפת הדרכים של Nvidia לשלוש השנים הבאות. החברה זיהתה ארבעה סוגי מעבדים עיקריים כקווי המוצרים הקריטיים ביותר שלה: שבבי AI, מעבדים מרכזיים (CPU), ושתי קטגוריות נפרדות של שבבי תקשורת – האחת לתקשורת בתוך השרת והשנייה לרשת בין שרתים. למרבה הפלא, הפיתוח של שלושה מתוך ארבעת קווי המוצרים החיוניים הללו מובל בעיקר על ידי מרכז המו”פ ביקנעם.

Nvidia ישראל חרגה מתפקידה כמרכז מו”פ משמעותי; היא הפכה לכוח מרכזי המעצב את מוצרי הדגל של החברה. המצגת של הואנג הראתה באופן חד משמעי כי Nvidia ישראל היא מרכזית באסטרטגיה שלו להחזיר את טריליון הדולרים בשווי השוק שהחברה חוותה לאחרונה. במובנים רבים, היא מייצגת את ליבת האסטרטגיה הכוללת שלו.

ההימור האסטרטגי של הואנג תלוי בעלייה הצפויה בביקוש לכוח מחשוב ולפתרונות המייעלים את יעילות החומרה והשרתים, המונעת על ידי עלייתם של מודלים חושבים וסוכני AI. הוא מביע את אמונו ביכולתו של צוות יקנעם לספק את הפתרונות המכריעים הללו. מנקודת מבט טכנולוגית, המרכז כבר הצליח באופן מוכח, ומספק מספר רב של פריצות דרך המאמתות את רכישת Mellanox בסך 6.9 מיליארד דולר של Nvidia מספר פעמים.

ההצלחה הסופית של הערכת השוק והחזון האסטרטגי של הואנג עדיין לא נראתה. אם התחזיות שלו יתבררו כמדויקות, ו-Nvidia תחזור למסלול הצמיחה שלה, המהנדסים והמנהלים ביקנעם יהיו ראויים בצדק לחלק ניכר מהקרדיט. לעומת זאת, אם שוק הבינה המלאכותית יתפתח בדרכים בלתי צפויות, Nvidia עלולה להתמודד עם זמנים מאתגרים, העלולים להאפיל על ההצלחות המדהימות של השנים האחרונות.
עתיד ההימור של Nvidia, והתגמולים הפוטנציאליים שלו, מונחים במידה רבה על כתפיה של מעצמת החדשנות הישראלית שלה.