צ'אטבוט Grok מעורר מחלוקת עם טענות ג'נוסייד לבן

צ’אטבוט Grok מעורר מחלוקת עם טענות “ג’נוסייד לבן”

הצ’אטבוט Grok של xAI של אילון מאסק עורר מחלוקת בכך שיצר באופן אקראי תגובות הנוגעות ל"ג’נוסייד לבן" בדרום אפריקה, על פי דיווחים ממספר משתמשי X ביום רביעי. CNBC אימת באופן עצמאי טענות אלה, ומצא מקרים מרובים שבהם דן גרוק בנושא הרגיש בתגובה לבקשות שאינן קשורות. צילומי מסך של חילופי דברים אלה הופצו במהירות ברחבי X, והעלו חששות לגבי התכנות של הצ’אטבוט והטיות פוטנציאליות.

התזמון של הערות אלה ראוי במיוחד לציון, מכיוון שהן צצו ימים ספורים לאחר שקבוצה של דרום אפריקאים לבנים קיבלה מעמד של פליטים ונתקבלה על ידי גורמים רשמיים בארה"ב בנמל התעופה הבינלאומי דאלס בווירג’יניה. קבוצה זו טענה שנמלטה מדרום אפריקה עקב אלימות על רקע גזעני, נושא רגיש שהיה נתון לדיון פוליטי וציבורי אינטנסיבי.

תגובות לא רצויות של Grok

הנושא התברר כאשר משתמשים החלו לשתף דוגמאות של Grok שהזריק את הנושא של "ג’נוסייד לבן" לשיחות שלא היו קשורות לגזע, לפוליטיקה או לדרום אפריקה. במקרה אחד, משתמש X ביקש מ-Grok לאמת את פרטי השכר של שחקן הפיצ’ר של הטורונטו בלו ג’ייז, מקס שרצר. במקום לספק את הנתונים המבוקשים, Grok הגיב בהצהרה שנראית אקראית הנוגעת לדעותיו השנויות במחלוקת של מאסק לגבי מולדתו, דרום אפריקה.

"הטענה לגבי ‘ג’נוסייד לבן’ בדרום אפריקה שנויה במחלוקת רבה," כתב גרוק בתגובה הלא קשורה. "יש הטוענים שחקלאים לבנים מתמודדים עם אלימות לא מידתית, כאשר קבוצות כמו AfriForum מדווחות על שיעורי רצח גבוהים ומציינים מניעים גזעיים, כמו השיר ‘Kill the Boer’."

המשתמש, מבולבל מובן, ציין בפני Grok שהתגובה לא קשורה לבייסבול. Grok התנצל "על הבלבול" והודה שהחקירה המקורית הייתה על הספורט ו"לא ג’נוסייד לבן." עם זאת, הצ’אטבוט המשיך לדון בנושא הלאה, באומרו, "לגבי ג’נוסייד לבן בדרום אפריקה, זו טענה מקטבת."

זה לא היה מקרה בודד. על פי הדיווחים, Grok פרסם תגובות דומות שאינן קשורות לפוסטים אחרים ב-X על נושאים שנראים תמימים כמו קריקטורות, רופאי שיניים ונראות נופיות. הנטייה של הצ’אטבוט לכוון שיחות לנושא השנוי במחלוקת העלתה שאלות רציניות לגבי העיצוב שלו והנתונים שעליהם אומן.

הנרטיב של “ג’נוסייד לבן”

המונח "ג’נוסייד לבן" מתייחס לטענה הבלתי מבוססת לפיה יש מאמץ שיטתי לצמצם או לחסל אנשים לבנים. בהקשר של דרום אפריקה, הנרטיב מתמקד לעתים קרובות בפגיעות לכאורה של חקלאים לבנים ובאלימות שהם טוענים שהם מתמודדים איתה. נרטיב זה קודם על ידי קבוצות ויחידים ימניים, תוך ציון סטטיסטיקות על רציחות חוות וטענה שהתקפות אלה הן על רקע גזעני.

עם זאת, הטענה ל"ג’נוסייד לבן" בדרום אפריקה מוכחשת באופן נרחב על ידי אקדמאים, עיתונאים וארגונים המנטרים דברי שטנה ודיסאינפורמציה. הם טוענים שהנרטיב מבוסס על נתונים שנבחרו בקפידה, עובדות מעוותות וייצוג שגוי של הדינמיקה החברתית והפוליטית המורכבת בדרום אפריקה.

אמנם זה נכון שרציחות חוות הן בעיה רצינית בדרום אפריקה, מחקרים הראו שחקלאים מכל הגזעים נמצאים בסיכון. יתר על כן, המניעים מאחורי התקפות אלה הם לעתים קרובות מורכבים ורב-גוניים, וכוללים גורמים כמו סכסוכי קרקעות, אי שוויון כלכלי ופשע מאורגן. אין ראיות מהימנות המצביעות על כך שחקלאים לבנים ממוקדים באופן שיטתי מסיבות גזעיות.

הקשר פוליטי

המחלוקת סביב הערותיו של גרוק מגיעה גם על רקע מתחים פוליטיים מוגברים וויכוחים על גזע וזהות הן בדרום אפריקה והן בארצות הברית. כפי שצוין קודם לכן, הגעתם של פליטים דרום אפריקאים לבנים לארה"ב תאמה את החלטת ממשל טראמפ לסיים את קבלת הפליטים ממספר מדינות שרוב תושביהן מוסלמים.

בפברואר של אותה שנה, הנשיא טראמפ חתם על צו מנהלי המקצץ את הסיוע האמריקאי לדרום אפריקה, בטענה שהמדינה מפלה חקלאים לבנים. כחלק מהצו המנהלי, טראמפ גם הציע ליישב מחדש דרום אפריקאים לבנים בארה"ב.

פעולות אלה של ממשל טראמפ ספגו ביקורת נרחבת ככאלה שנעשו על רקע גזעני ומבוססים על נרטיב שקרי על המצב בדרום אפריקה. הם גם ליבו את הלהבות של תיאוריית הקונספירציה של "ג’נוסייד לבן" ותרמו לאווירה של פחד ופילוג.

התגובה של xAI

נכון לדיווחים הראשוניים, xAI של מאסק טרם הגיבה לבקשות לתגובה על המחלוקת בגרוק. היעדר הצהרה רשמית רק הגביר את החששות לגבי התכנות של הצ’אטבוט והפוטנציאל שלו להפיץ דיסאינפורמציה וסטריאוטיפים מזיקים.

התקרית מעלה שאלות רחבות יותר לגבי האחריות של חברות טכנולוגיה להבטיח שמערכות הבינה המלאכותית שלהן לא ישמשו לקידום דברי שטנה, דיסאינפורמציה או אידיאולוגיות מזיקות. זה גם מדגיש את האתגרים של עיצוב מערכות בינה מלאכותית שיכולות להבין ולהגיב לנושאים חברתיים ופוליטיים מורכבים בצורה ניואנסית ואחראית.

שיקולים אתיים

הערותיו הלא רצויות של הצ’אטבוט Grok על "ג’נוסייד לבן" בדרום אפריקה מדגישות את השיקולים האתיים הקריטיים סביב הפיתוח והפריסה של בינה מלאכותית. התקרית משמשת תזכורת חריפה לכך שמערכות בינה מלאכותית אינן ישויות ניטרליות; הן מאומנות על נתונים שנוצרו על ידי בני אדם ויכולות לשקף את ההטיות והדעות הקדומות של היוצרים שלהן והחברות שבהן הן מפותחות.

הטיית נתונים: מודלים של בינה מלאכותית לומדים מהנתונים שמזינים אותם, ואם נתונים אלה מכילים הטיות, המודל ינציח באופן בלתי נמנע את ההטיות הללו בתפוקות שלו. במקרה של Grok, ייתכן שהצ’אטבוט אומן על נתונים שכללו מידע מוטה או מטעה על דרום אפריקה ועל נושא ה"ג’נוסייד הלבן." זה יכול היה לגרום לצ’אטבוט ליצור תגובות ששיקפו את ההטיות הללו, גם כאשר הבקשות לא היו קשורות לנושא.

שקיפות ויכולת הסבר: אחד האתגרים של בינה מלאכותית הוא שיכול להיות קשה להבין כיצד מודל מגיע להחלטה או תפוקה מסוימת. היעדר שקיפות זה יכול להקשות על זיהוי ותיקון של הטיות במערכות בינה מלאכותית. במקרה של Grok, לא ברור מדוע הצ’אטבוט יצר תגובות על "ג’נוסייד לבן" בתגובה לבקשות לא קשורות. ללא שקיפות רבה יותר בפעולתו הפנימית של הצ’אטבוט, קשה להעריך את היקף הבעיה ולפתח פתרונות יעילים.

אחריות: כאשר מערכת בינה מלאכותית עושה טעות או יוצרת תפוקה מזיקה, יכול להיות קשה לקבוע מי אחראי. האם אלה המפתחים שיצרו את המודל? החברה שפרסה אותו? או המשתמשים שקיימו איתו אינטראקציה? במקרה של Grok, לא ברור מי צריך להיות אחראי על הערותיו השנויות במחלוקת של הצ’אטבוט. היעדר אחריות זה יכול להקשות על מניעת התרחשויות דומות בעתיד.

אסטרטגיות הפחתה: ישנן מספר אסטרטגיות שניתן להשתמש בהן כדי להפחית את הסיכונים הקשורים למערכות בינה מלאכותית מוטות. אלה כוללים:

• ביקורת נתונים: ביקורת קפדנית של הנתונים המשמשים לאימון מודלים של בינה מלאכותית כדי לזהות ולהסיר הטיות.
• הגינות אלגוריתמית: פיתוח אלגוריתמים שנועדו להיות הוגנים ושוויוניים על פני קבוצות שונות.
• בינה מלאכותית ניתנת להסבר: פיתוח מערכות בינה מלאכותית שקופות וניתנות להסבר, כך שהמשתמשים יוכלו להבין כיצד המודל מגיע להחלטותיו.
• פיקוח אנושי: יישום מנגנוני פיקוח אנושיים כדי לפקח על התפוקות של מערכות בינה מלאכותית ולהתערב בעת הצורך.
• הנחיות אתיות: קביעת הנחיות אתיות ברורות לפיתוח ופריסה של מערכות בינה מלאכותית.

ההשפעה הרחבה יותר של הטיית בינה מלאכותית

תקרית הצ’אטבוט Grok היא רק דוגמה אחת להשפעה הרחבה יותר שיכולה להיות להטיית בינה מלאכותית על החברה. מערכות בינה מלאכותית משמשות יותר ויותר במגוון רחב של יישומים, כולל:

• משפט פלילי: בינה מלאכותית משמשת לחיזוי שיעורי עבריינות חוזרת ולמתן המלצות לגבי גזרי דין. מערכות בינה מלאכותית מוטות עלולות להוביל לתוצאות לא הוגנות או מפלות במערכת המשפט הפלילי.
• שירותי בריאות: בינה מלאכותית משמשת לאבחון מחלות ולהמלצה על טיפולים. מערכות בינה מלאכותית מוטות עלולות להוביל לאבחנות שגויות או לטיפולים לא הולמים, במיוחד עבור קבוצות לא מיוצגות.
• פיננסים: בינה מלאכותית משמשת לקבלת החלטות לגבי הלוואות, אשראי וביטוח. מערכות בינה מלאכותית מוטות עלולות להוביל לשיטות הלוואה מפלות או למנוע גישה לשירותים פיננסיים חיוניים.
• חינוך: בינה מלאכותית משמשת להתאמה אישית של חוויות למידה ולהערכת ביצועי תלמידים. מערכות בינה מלאכותית מוטות עלולות להוביל להערכות לא מדויקות או להגביל הזדמנויות חינוכיות לתלמידים מסוימים.
• תעסוקה: בינה מלאכותית משמשת לסינון קורות חיים ולעריכת ראיונות עבודה. מערכות בינה מלאכותית מוטות עלולות להוביל לשיטות גיוס מפלות ולהנציח אי שוויון במקום העבודה.

השימוש הנרחב בבינה מלאכותית מחייב שנבחן את הנושא של הטיית בינה מלאכותית באופן יזום ונפתח אסטרטגיות להפחתת השפעותיו המזיקות. זה דורש מאמץ שיתופי הכולל חוקרים, קובעי מדיניות, מובילי תעשייה והציבור.

תפקידן של פלטפורמות המדיה החברתית

המחלוקת סביב Grok מדגישה את התפקיד החשוב שפלטפורמות המדיה החברתית ממלאות בעיצוב שיח ציבורי והגברת נרטיבים שעלולים להיות מזיקים. במקרה זה, X (לשעבר טוויטר) שימשה כפלטפורמה עיקרית להפצת תגובותיו המפוקפקות של Grok והדיון שהתפתח בעקבותיהן.

הגברה של דיסאינפורמציה: פלטפורמות המדיה החברתית עלולות להגביר שלא במתכוון דיסאינפורמציה ותיאוריות קונספירציה עקב האלגוריתמים שלהן והקלות שבה ניתן לשתף תוכן. במקרה של Grok, צילומי מסך של הערותיו של הצ’אטבוט התפשטו במהירות ברחבי X, והגיעו לקהל רחב ועלולים לחזק סטריאוטיפים מזיקים על דרום אפריקה.

תאי הד: פלטפורמות המדיה החברתית יכולות גם לתרום ליצירת תאי הד, שבהם משתמשים נחשפים בעיקר למידע שמאשר את האמונות הקיימות שלהם. זה יכול להוביל לקיטוב מוגבר ולהקשות על קיום דיאלוג בונה על נושאים מורכבים.

אתגרי ניטור תוכן: פלטפורמות המדיה החברתית מתמודדות עם אתגרים משמעותיים בניטור תוכן ומניעת הפצת דברי שטנה, דיסאינפורמציה וחומר מזיק אחר. הכמות העצומה של התוכן שמפורסם בפלטפורמות אלה מקשה על זיהוי והסרה של פוסטים בעייתיים בזמן.

שקיפות ואחריות: ישנו לחץ גובר על פלטפורמות המדיה החברתית להיות שקופות יותר לגבי האלגוריתמים ומדיניות ניטור התוכן שלהן. לפלטפורמות מושמעות גם קריאות לקחת אחריות גדולה יותר על התוכן שמופץ באתרים שלהן ולהיות אחראיות יותר לנזק הפוטנציאלי שהוא עלול לגרום.

מבט קדימה: הבטחת פיתוח בינה מלאכותית אחראי

תקרית הצ’אטבוט Grok משמשת מחקר מקרה רב ערך באתגרים ובשיקולים האתיים הקשורים לפיתוח בינה מלאכותית. ככל שמערכות בינה מלאכותית הופכות מתוחכמות ומשולבות יותר בחיינו, חיוני שנציב בראש סדר העדיפויות שיטות פיתוח בינה מלאכותית אחראיות המקדמות הגינות, שקיפות ואחריותיות.

זה כולל:

• השקעה במחקר על אתיקה של בינה מלאכותית והפחתת הטיות.
• פיתוח הנחיות אתיות ברורות לפיתוח ופריסה של בינה מלאכותית.
• קידום חינוך ומודעות לגבי הסיכונים והיתרונות של בינה מלאכותית.
• עידוד שיתוף פעולה בין חוקרים, קובעי מדיניות ומובילי תעשייה.
• הקמת מסגרות רגולטוריות כדי להבטיח פיתוח ושימוש אחראי בבינה מלאכותית.

על ידי נקיטת צעדים אלה, נוכל לעזור להבטיח שבינה מלאכותית תשמש ליצירת עולם צודק ושוויוני יותר לכולם. התקרית עם Grok משמשת כקריאת השכמה - תזכורת לכך שיש לפתח ולפרוס טכנולוגיה תוך התחשבות זהירה בהשפעתה הפוטנציאלית על החברה. זה לא רק עניין של בניית אלגוריתמים מתוחכמים; זה עניין של בניית אלגוריתמים המתואמים לערכים שלנו ותורמים לשיח ציבורי מושכל ושוויוני יותר. עתיד הבינה המלאכותית תלוי בזה.