ארני בוט: מנוע העלייה הסינית בבינה מלאכותית

היריבות הטכנולוגית בין ארצות הברית לסין התעצמה, ומסומנת על ידי הצלחתן הגוברת של חברות סיניות להתגבר על מחסומים שהוקמו על ידי סנקציות מערביות. Baidu, עם מודל הדגל שלה ERNIE Bot, הפכה לסמל של חוסן נגד מאמצים אמריקאים לרסן טכנולוגית את סין.

מה שנועד לרסן את שאיפות הבינה המלאכותית של סין, באופן אירוני, הזין את צמיחת מערכת הבינה המלאכותית המקומית שלה, והניח את היסודות לתשתית טכנולוגית עצמאית מהמערב.

סנקציות שהטילה ממשל ביידן, תוך המשך מדיניות שיזם הנשיא טראמפ, נועדו לעצור את התקדמות הבינה המלאכותית של סין על ידי ניתוק הגישה למוליכים למחצה מתקדמים. עם זאת, התוצאה הייתה שונה למדי. חברות הטכנולוגיה הסיניות לא רק שרדו אלא האיצו את הפיתוח של פתרונות בינה מלאכותית מקומיים.

תיגר על הציפיות: ערכות שבבים מתוצרת בית סיניות

בתחילה, Huawei הפתיעה אנליסטים גלובליים על ידי הצגת שבבי Ascend שלה, שביצועי יישומי הבינה המלאכותית שלהם מתחרים בשבבי NVIDIA. בדיקות פנימיות שנערכו על ידי מעבדה עצמאית בשנזן גילו כי שבבי Ascend 910B השיגו 80% מביצועי NVIDIA H100 במשימות הכוללות אימון מודלים גדולים של שפה. הישג זה נראה בלתי אפשרי רק לפני שנתיים עבור חברה שנותקה מהטכנולוגיה המערבית.

Baidu, מצדה, השקיעה מעל 15 מיליארד יואן (כ-2.1 מיליארד דולר) בפיתוח מאיצי Kunlun, שתוכננו במיוחד לעיבוד מודלים גדולים של שפה. הדור השני של שבבים אלה, Kunlun II, כולל 512 ליבות, 77 מיליארד טרנזיסטורים, ומציע ביצועים של 256 TOPS (טרה פעולות בשנייה) תוך צריכת חצי מהאנרגיה של קודמו.

מעבד Kunlun II מותאם לפעולות מתמטיות וקטוריות, החיוניות למודלים גדולים של שפה. זה מאפשר לחברה הסינית לאמן את מודלי השפה שלה מבלי להסתמך על שבבים מיובאים, ובכך להבטיח עצמאות מספקים אמריקאים.

Alibaba, באמצעות חטיבת Pingtouge שלה, הרחיבה את צוות מהנדסי תכנון המוליכים למחצה שלה מ-200 ליותר מ-2,000 בשנתיים האחרונות. החברה הודיעה לאחרונה על הבדיקות המוצלחות של שבב ה-5 ננומטר הראשון שלה, צעד משמעותי לקראת גישור הפער הטכנולוגי.

עקיפת מחסומים: המערכת הסינית

חברות סיניות נוקטות אסטרטגיות חדשניות מרובות כדי לעקוף סנקציות, מה שמדגים יעילות ומקיפות יוצאות דופן.

רשתות של חברות קש במדינות שלישיות

חקירות שירותי המודיעין של ארה”ב חשפו רשתות מורכבות של חברות קש הפועלות בעיקר באיחוד האמירויות הערביות, סינגפור ומלזיה. גופים אלה רוכשים שבבי NVIDIA A100 ו-H100 מתקדמים, אשר נשלחים לאחר מכן למרכזי מחקר סיניים. בשנת 2023 לבדה, מעריכים במשרד המסחר האמריקני כי מעל 10,000 שבבי בינה מלאכותית מתקדמים עשויים היו להיכנס לסין דרך הדלת האחורית הזו.

זוהתה רשת של מעל 300 חברות, שעוסקות בפעילויות תפעוליות ממשיות, אלא משמשות כמתווכות ברכישת שבבים אמריקאים. חברות אלה משנות לעתים קרובות שמות ומבני בעלות כדי להימנע מגילוי.

מקרה מסקרן במיוחד התגלה בדובאי, שם חברה שנרשמה כיבואנית ציוד רפואי רכשה שבבי NVIDIA בשווי מעל 200 מיליון דולר, אשר חולקו לאחר מכן בין חברות סטארט-אפ סיניות בתחום הבינה המלאכותית. Mountain Summit Technologies, החברה המעורבת, הוקמה חודש אחד בלבד לאחר שארה”ב הטילה סנקציות.

תכנון מחדש ו-“הורדת דרגה” של טכנולוגיה

אסטרטגיה נוספת כוללת תכנון שבבים מחדש בכוונה תחילה כדי שלא ייכללו טכנית במסגרת הסנקציות. NVIDIA, במטרה לשמור על נוכחותה המשמעותית בשוק הסיני, יצרה גרסאות מיוחדות של השבבים שלה – A800 ו-H800 – שעברו שינוי כדי לעמוד בתקנות ארה”ב. אף על פי שהם הורדו רשמית בביצועים בהשוואה לגרסאות A100 ו-H100, מהנדסים סיניים מצאו דרכים לשחזר חלקית את כוח המחשוב המקורי שלהם.

זהו משחק חתול ועכבר קלאסי. כאשר יצרנים מפחיתים את ביצועי השבבים כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות, חברות סיניות מצאו דרכים לייעל תוכנה כדי לפצות על מגבלות אלה, ולאפשר גישה להתפתחויות האחרונות תוך עקיפת סנקציות.

רכישת שבבים משומשים בשוק המשני

שוק החלקים המשומשים הופיע כמקור מפתיע לרכיבים מתקדמים. חברות סיניות רוכשות באופן פעיל שרתים ותחנות עבודה משומשות עם מעבדים וכרטיסי מסך מתקדמים. כרטיסי מסך NVIDIA מהדור הישן יותר, כמו סדרת V100, הם בעלי ערך מיוחד. הם אינם כפופים לסנקציות, אך עדיין מציעים כוח מחשוב משמעותי למשימות בינה מלאכותית.

בשנת 2023, התגלה כי מספר תאגידים אמריקאים גדולים מכרו שלא ביודעין את מרכזי הנתונים שהוצאו משימוש שלהם למתווכים שמכרו לאחר מכן את כרטיסי המסך לחברות סיניות. בעוד שתקנות חדשות טיפלו חלקית בפרצה זו, מומחים צופים כי שוק החלקים המשומשים יישאר מקור משמעותי לרכיבים עבור תאגידים סיניים.

פיתוח ארכיטקטורות מחשוב חלופיות

התגובה השאפתנית ביותר לסנקציות היא פיתוח ארכיטקטורות מחשוב חדשות לחלוטין המותאמות לבינה מלאכותית אך פועלות על עקרונות שונים מפתרונות מערביים דומיננטיים. המעבדה לבינה מלאכותית של שנחאי, בשיתוף עם אוניברסיטת פודאן, עובדת על מעבד נוירומורפי המחקה את מבנה המוח האנושי.

פלטפורמת מחשוב נוירומורפית (NCP) חדשה זו משתמשת בארכיטקטורה שונה לחלוטין ממעבדים גרפיים מסורתיים. במקום עיבוד מקבילי מאסיבי, היא משתמשת ברשת של נוירונים ומחברים מלאכותיים, מה שמציע יתרון משמעותי ביעילות אנרגטית.

ERNIE Bot: ענק סיני צומח

ERNIE Bot (ייצוג משופר באמצעות שילוב ידע) מבית Baidu הוא דוגמה מצוינת ליעילותה של האסטרטגיה הסינית. המודל הושק במרץ 2023, אך הגרסה העדכנית ביותר שלו – ERNIE 4.0 – העלתה חששות במערב. בדיקות עצמאיות שנערכו על ידי אוניברסיטת צ’ינגהואה בסין הראו כי ERNIE 4.0 עקף את GPT-4 במשימות הדורשות ידע בהקשר תרבותי סיני, תוך הדגמת תוצאות דומות למודל OpenAI בקטגוריות אחרות.

ארכיטקטורה מפתיעה

ERNIE 4.0 מבוסס על ארכיטקטורת Transformer, בדומה למודלים של OpenAI ו-Google, אך משלב מספר חידושים משמעותיים. אחד מהם הוא "Transformer ידע עם העמקה משופרת", המשלב ידע אנציקלופדי ממקורות סיניים, כגון Baidu Baike (המקבילה הסינית של ויקיפדיה), ישירות בתהליך האימון של המודל.

היבט ייחודי נוסף הוא היכולת ל-"למידה מתמשכת". ניתן לאמן את ERNIE 4.0 באופן רציף באמצעות נתונים חדשים מבלי להסתכן ב-"שכחת" ידע שנרכש בעבר, התקדמות משמעותית בהשוואה למודלים מערביים הדורשים אימון מחדש מלא לעדכונים.

הקשר סיני כיתרון תחרותי

מודלי בינה מלאכותית סיניים מתפתחים במהירות מדהימה, למרות הסנקציות. ל-ERNIE Bot יש יתרון מהותי בשוק הסיני. הוא פותח תוך התחשבות בצרכים של משתמשים סיניים, תוך התחשבות בשפה המקומית ובניואנסים תרבותיים שמודלים מערביים חסרים.

יתרון זה ניכר ביותר בבדיקות הקשורות לניבים, פתגמים ורמיזות תרבותיות סיניות. ERNIE 4.0 משיג 95% דיוק בהבנה וביצירה של ניבים סיניים מסורתיים בני ארבע אותיות (chengyu), בעוד GPT-4 משיג רק 45% עבור אותן משימות.

צנזורה כנכס בלתי צפוי באימון

באופן פרדוקסלי, דרישות הצנזורה של סין עשויות היו לתרום לפיתוח של ERNIE Bot. מודלים כמו GPT-4 מאומנים באמצעות אמצעי הגנה ומסננים שונים המגבילים לעתים קרובות את היכולות שלהם. ERNIE Bot, בעודו כפוף לצנזורה, מאומן תחת סטנדרטים שונים.

רובין לי, מייסד שותף, יו"ר ומנכ"ל Baidu, הכריז על ERNIE 4.0 ב-Baidu World 2023, שנערך באוקטובר 2023.

למודלים סיניים יש הגדרה שונה של מה שמותר ואסור. זה יוצר אסימטריה מעניינת. ERNIE Bot יכול לדון באופן חופשי בנושאים שהם טאבו עבור GPT-4 אך להימנע מנושאים רגישים מבחינה פוליטית בסין.

יתרונות עיקריים של ERNIE Bot על פני מתחרים מערביים

Baidu יצרה מערכת אקולוגית מקיפה סביב מודל הבינה המלאכותית המוביל שלה, שמתחרים מערביים יתקשו לשחזר. ל-ERNIE Bot יש יתרונות עיקריים על פני מתחרים מערביים, כלומר:

• גישה למאגרי נתונים עצומים בסינית: כמפעילה של מנוע החיפוש הפופולרי ביותר בסין, ל-Baidu יש אוסף ייחודי של טקסטים, שאילתות ואינטראקציות בסינית, המשתרע על פני למעלה מ-20 שנה של היסטוריית האינטרנט הסינית.
• אינטגרציה עמוקה עם מערכת היישומים של Baidu: ERNIE Bot משולב עם למעלה מ-50 יישומי Baidu, ממפות ועד שירותי סטרימינג, ויוצר לולאה סגורה של נתונים ואינטראקציות שאינה זמינה למתחרים מערביים.
• הבנה טובה יותר של ההקשר התרבותי הסיני: המודל מאומן על ספרות, היסטוריה ומדיה מקומית סינית, מה שמקנה לו הבנה עמוקה של ניואנסים תרבותיים והפניות היסטוריות.
• תמיכה ממשלתית ומדיניות פרוטקציוניסטית: החוק הסיני מעדיף פתרונות מקומיים, במיוחד במגזרים הנחשבים אסטרטגיים, מה שמקנה ל-ERNIE Bot יתרון בשוק של למעלה מ-1.4 מיליארד משתמשים פוטנציאליים.
• מותאם לחומרה סינית: בניגוד למודלים מערביים, ERNIE Bot מותאם לפעול על מעבדים סיניים, כגון Kunlun, מה שמבטיח ביצועים טובים יותר עם צריכת אנרגיה נמוכה יותר.

משחקן מקומי להתרחבות גלובלית

האסטרטגיה של Baidu אינה מוגבלת לשוק המקומי. החברה הקימה שותפויות עם חברות בדרום הגלובלי, במיוחד בדרום מזרח אסיה ובאפריקה. במלזיה, תאילנד וניגריה, ERNIE Bot כבר זמין בגרסאות שפה מקומית, בעוד שמודלי OpenAI ו-Anthropic עדיין מתכננים להרחיב את פעילותם לשווקים אלה.

יוזמת "דרך המשי הדיגיטלית"

כחלק מיוזמת "דרך המשי הדיגיטלית", שהיא חלק מפרויקט "חגורה ודרך" הרחב יותר, Baidu מציעה תנאי גישה מיוחדים לטכנולוגיות הבינה המלאכותית שלה לממשלות וחברות ממדינות מתפתחות. בקניה ואתיופיה, Baidu משתפת פעולה עם מפעילי טלקום מקומיים כדי להציע גישה ל-ERNIE Bot באמצעות ממשקי SMS פשוטים, המאפשרים שימוש בבינה מלאכותית גם לאנשים ללא גישה לסמארטפונים או לאינטרנט מהיר.

מענה לצרכים מקומיים

"בניגוד למודלים מערביים, המיועדים בעיקר למשתמשים ממדינות מפותחות, הפתרונות שלנו לוקחים בחשבון את המאפיינים הספציפיים של שווקים מתפתחים", מסביר וואנג הייפנג, סמנכ"ל הטכנולוגיה הראשי של Baidu. "אנו מציעים מודלים הדורשים פחות רוחב פס ופועלים על חומרה נמוכה יותר, וזה המפתח לאימוץ נרחב בשווקים כמו אפריקה ודרום מזרח אסיה."

אסטרטגיה זו מניבה תוצאות מוחשיות. באינדונזיה, שם Baidu משתפת פעולה עם ענקית הטכנולוגיה המקומית GoTo, ERNIE Bot צבר למעלה מ-8 מיליון משתמשים פעילים תוך שלושה חודשים בלבד לאחר ההשקה, בעיקר בשל שילובו עם יישומים מקומיים פופולריים.

מרוץ ההשקעות: טריליוני יואן לבינה מלאכותית

על פי נתונים של International Data Corporation (IDC), ההשקעה הסינית בבינה מלאכותית גדלה ב-58% בשנה האחרונה, והגיעה למעל 120 מיליארד דולר. לשם השוואה, ארצות הברית ראתה צמיחה של 35%.

תמיכה ממלכתית חסרת תקדים

משרד המדע והטכנולוגיה של סין הכריז ביוני 2023 על הקמת קרן מיוחדת בשווי 800 מיליארד יואן (כ-111 מיליארד דולר), המוקדשת אך ורק לפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית מקומיות. בנוסף, רשויות מחוזיות ועירוניות יוצרות את תוכניות התמיכה שלהן. לדוגמה, שנחאי התחייבה להשקיע 100 מיליארד יואן (14 מיליארד דולר) במערכת הבינה המלאכותית המקומית שלה עד 2025.

"מדובר בגיוס משאבים חסר תקדים", מעירה ד"ר מרי ג’ונסון ממכון פיטרסון לכלכלה בינלאומית. "סין רואה בבינה מלאכותית כמרכיב מפתח בביטחון לאומי ובתחרותיות בינלאומית, מה שמוביל לרמת השקעה הדומה לתוכנית החלל האמריקאית בשנות ה-60."

הון פרטי עוקב אחר הון ממלכתי

השקעה פרטית עוקבת אחר השקעה ממלכתית. על פי נתונים של PitchBook, חברות סטארט-אפ סיניות בתחום הבינה המלאכותית גייסו סך של 45 מיליארד דולר במימון בשנת 2023, עלייה של 75% לעומת השנה הקודמת. משקיעים מתעניינים במיוחד בחברות המתמחות במחשוב קוונטי, שבבי בינה מלאכותית ומודלים מולטימודאליים.

Sequoia China, ששינתה את שמה ל-HongShan לאחר שנפרדה מחברת האם שלה בארה"ב, התחייבה להשקיע 8 מיליארד דולר אך ורק בחברות סטארט-אפ סיניות בתחום הבינה המלאכותית.

"אנו מאמינים שלפחות 50 ‘חדי קרן’ בתחום הבינה המלאכותית, בשווי של למעלה ממיליארד דולר כל אחת, יצוצו בסין במהלך 5 השנים הקרובות", חוזה ניל שן, מייסד HongShan.

אפקט הבומרנג: סנקציות מאיצות את ההתפתחות של סין

מומחים מציינים כי סנקציות עשויות היו להאיץ באופן פרדוקסלי את התפתחות מערכת הבינה המלאכותית בסין, ואילצו חברות להפוך ליותר עצמאיות ולהשקיע יותר במחקר. בעוד שפער טכנולוגי בין ארה"ב לסין עדיין קיים, הוא מצטמצם בקצב מדהים, מה שמטיל ספק ביעילות האסטרטגיה האמריקאית לבלימה.

לוקליזציה מואצת של שרשראות אספקה

לפני הסנקציות, חברות סיניות הסתמכו על טכנולוגיות מערביות ולא היה להן תמריץ רב לפתח את הפתרונות שלהן. הגבלות אמריקאיות יצרו איום קיומי שגייס משאבים וכישרונות בדרכים שבדרך כלל היו אורכות עשרות שנים.

בתגובה לסנקציות, ממשלת סין השיקה את תוכנית "חדשנות מקומית", המציעה הקלות מס משמעותיות והלוואות מועדפות לחברות המשקיעות בפיתוח טכנולוגיית בינה מלאכותית מקומית. התוכנית משכה למעלה מ-5,000 חברות שהתחייבו למכן את שרשראות האספקה שלהן.

בריחת מוחות הפוכה

תופעה מעניינת היא חזרתם של מומחי בינה מלאכותית סיניים מחו"ל. על פי נתונים ממשרד החינוך הסיני, מעל 3,000 מדענים ומהנדסים סיניים המתמחים בבינה מלאכותית שעבדו בעבר בארה"ב ובאירופה חזרו למדינה בשנת 2023, יותר מכפול מהמספר בשנת 2020.

"בעמק הסיליקון, הרגשתי תחושה גוברת של חוסר ודאות לגבי מעמדי כחוקר סיני", מסבירה ד"ר צ’ן שיאוהוי, שחזרה לבייג’ינג כדי להצטרף לצוות הבינה המלאכותית של Baidu לאחר 15 שנה בגוגל. "בסין, יש לי גישה למאגרי נתונים עצומים, משאבי מחשוב משמעותיים, והכי חשוב, ההזדמנות לעבוד על פרויקטים בעלי חשיבות אסטרטגית למדינה."

השלכות בלתי צפויות לעסקים אמריקאים

לסנקציות הייתה גם השפעה על חברות אמריקאיות. NVIDIA, שהמעבדים הגרפיים שלה חיוניים לפיתוח בינה מלאכותית, איבדה גישה לשוק הסיני, בשווי של למעלה מ-10 מיליארד דולר בשנה. בתגובה, החברה הגבירה את מאמצי השדולה שלה כדי להקל על ההגבלות, בטענה שסנקציות פוגעות בתחרותיות של אמריקה יותר מאשר בזו של סין.

אינטל ו-AMD דיווחו גם הן על הפסדי הכנסות משמעותיים. גולדמן זאקס מעריכה שיצרניות השבבים האמריקאיות הפסידו יחד מעל 25 מיליארד דולר בהכנסות פוטנציאליות עקב הסנקציות, מה שהוביל לצמצום תקציבי מחקר ופיתוח ואולי להאטה בהתקדמות הטכנולוגית.

העתיד צבוע בצבעים סיניים

בעוד העולם צופה בתחרות בין OpenAI, Anthropic ו-Google, האיום האמיתי על הדומיננטיות האמריקאית בבינה מלאכותית עשוי להגיע מכיוון אחר. ERNIE Bot ומודלים סיניים אחרים עשויים להפוך בקרוב לחלופה גלובלית לפתרונות מערביים, ולעצב מחדש את המפה הטכנולוגית של העולם במשך עשרות שנים.

תחזית לעתיד

אנליסטים מחברת הייעוץ McKinsey צופים שעד 2028, מודלי בינה מלאכותית סיניים יהיו תחרותיים ברמה גלובלית ברוב היישומים, ובנישות מסוימות, כמו זיהוי תמונות ועיבוד שפות אסייתיות, הם עשויים אפילו להשיג דומיננטיות.

"קיים סיכון ממשי שבמהלך חמש השנים הקרובות נראה עולם דיגיטלי המחולק לשני תחומי השפעה", מזהירה ד"ר שרה מילר מהמרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים. "אחד מערבי, שנשלט על ידי מודלים כמו GPT ו-Claude, ואחד מזרחי, שנשלט על ידי ERNIE Bot ופתרונות דומים."

לתרחיש כזה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת לא רק על הטכנולוגיה אלא גם על הגיאופוליטיקה, המסחר והסטנדרטים האתיים הגלובליים בנוגע לבינה מלאכותית.

המילה האחרונה שייכת לחדשנות

מנכ"ל Baidu, רובין לי, מסכם את המצב במונחים האופטימיים האופייניים לו: "הגבלות חיצוניות עשויות להאט את הפיתוח, אך הן אינן יכולות לעצור את החדשנות. ההיסטוריה של הטכנולוגיה מראה שהתקדמות אמיתית תמיד מוצאת דרך. ERNIE Bot הוא הוכחה לכך שמערכת הבינה המלאכותית הסינית לא רק עמידה לסנקציות אלא יכולה להפוך אותן לזרז לפיתוח שלה."

למרות אי היציבות הפוליטית, דבר אחד בטוח: המלחמה הקרה הטכנולוגית בין ארה"ב לסין נכנסת לשלב מכריע, והתוצאה שלה עשויה להיות שונה למדי ממה שהמנהיגים האמריקאים ציפו בתחילה.