נוף הבינה המלאכותית מתפתח בקצב מסחרר, עם מודלים ויכולות חדשים שצצים לכאורה בין לילה. בין ענקיות התעשייה, Google עשתה לאחרונה גלים כשהציעה את מודל ה-Gemini 2.5 המתוחכם שלה בחינם לציבור, שינוי משמעותי מהזמינות הקודמת שלו רק דרך מנוי פרימיום. מהלך זה מיצב את Gemini 2.5, שזכה לשבחים על יכולות ההיגיון המשופרות שלו, כישורי הקידוד והפונקציונליות הרב-מודאלית שלו, כמתחרה ישיר במרחב ה-AI הנגיש. המדדים של Google עצמה הצביעו על ביצועים מרשימים, במיוחד בהערכות מורכבות מבוססות ידע, ומיצבו אותו ככלי אדיר.
עם זאת, בזירה הדינמית של השוואות AI, ציפיות לא תמיד תואמות את התוצאות. סדרת בדיקות קודמת הכתירה באופן מפתיע את DeepSeek, שם פחות מוכר בעולם, כמבצע בעל יכולות מרשימות במיוחד במגוון משימות. השאלה הטבעית שעלתה הייתה: כיצד ההצעה החינמית המתקדמת ביותר של Google, Gemini 2.5, תתמודד מול האלוף הבלתי צפוי הזה כאשר היא נתונה לאותה סדרת הנחיות קפדנית? ניתוח זה מתעמק בהשוואה ראש בראש על פני תשעה אתגרים נפרדים, שנועדו לבחון את עומק היכולות של כל AI ביצירתיות, היגיון, הבנה טכנית ועוד, ומספק תיאור מפורט של החוזקות והחולשות שלהם בהתאמה.
אתגר 1: יצירת סיפור קסום לילדים
המבחן הראשון נכנס לתחום הכתיבה היצירתית, כשהוא מכוון ספציפית ליכולת לאמץ טון עדין וקסום המתאים לסיפור ילדים לפני השינה. ההנחיה ביקשה את פסקת הפתיחה של סיפור על רובוט עצבני המגלה אומץ בתוך יער המאוכלס בחיות מזמרות. משימה זו מעריכה לא רק יצירת שפה, אלא גם ניואנסים רגשיים, עקביות טונאלית ובניית עולם דמיוני המותאם לקהל צעיר.
Gemini 2.5 יצר נרטיב שהיה בהחלט מוכשר. הואהציג את Bolt, הרובוט, והעביר ביעילות את חרדתו. הכללת פרטים סביבתיים כמו ‘פטריות זוהרות’ ו’נחלים לוחשים’ הדגימה יכולת לבניית עולם, והוסיפה מרקם לסצנה. עם זאת, הפרוזה הרגישה מעט ארוכה ונטתה להסברים במקום לקסם. למרות שהייתה תקינה מבחינה פונקציונלית, הפסקה חסרה איכות לירית מסוימת; הקצב הרגיש יותר תיאורי מאשר מוזיקלי, וייתכן שהחמיץ את הקצב המרגיע האידיאלי לסיפור לפני השינה. הוא ביסס את הדמות והרקע בבירור, אך הביצוע הרגיש מעט יותר פרוצדורלי מאשר פואטי.
DeepSeek, לעומת זאת, הטמיע מיד את הקורא בסביבה עשירה יותר מבחינה חושית וחדורה במוזיקליות. תיאור היער שלו השתמש במטאפורות ושפה שעוררו צליל ואור באופן חלומי, והתאימו באופן מושלם לטון הקסום המבוקש. הפרוזה עצמה נראתה בעלת קצב עדין, מה שהפך אותה למתאימה יותר מטבעה לקריאה בקול רם לפני השינה. הייתה תהודה רגשית בתיאור הרובוט העצבני בתוך הסביבה הקסומה הזו, שהרגישה אינטואיטיבית ומרתקת יותר עבור ילד. בחירות השפה ציירו סצנה שלא רק תוארה אלא הורגשה, והדגימו הבנה חזקה יותר של המרקם האטמוספרי והרגשי הנדרש.
פסק הדין: בזכות שליטתו המעולה בשפה פואטית, יצירת אווירה קסומה באמת באמצעות פרטים חושיים ומטאפורות מוזיקליות, והקצב המתאים לשעת השינה, DeepSeek יצא המנצח באתגר יצירתי זה. הוא לא רק סיפר את תחילתו של סיפור; הוא יצר הזמנה לעולם עדין וקסום.
אתגר 2: מתן הדרכה מעשית לחרדת ילדות נפוצה
מהבעה יצירתית לפתרון בעיות מעשי, ההנחיה השנייה התייחסה לתרחיש הורות נפוץ: עזרה לילד בן 10 להתגבר על עצבנות מדיבור מול הכיתה. הבקשה הייתה לשלוש אסטרטגיות מעשיות שהורה יכול ללמד את ילדו כדי להגביר את הביטחון העצמי. אתגר זה בוחן את יכולת ה-AI לספק עצות אמפתיות, מותאמות לגיל ומועילות באמת.
Gemini 2.5 הציע אסטרטגיות שהיו נכונות ביסודן והוצגו באופן הגיוני. העצה – שככל הנראה כללה תרגול, דיבור עצמי חיובי ואולי התמקדות במסר – ייצגה טכניקות סטנדרטיות ויעילות לניהול חרדת דיבור בפני קהל. הורה שיקבל עצה זו ימצא אותה הגיונית ונכונה. עם זאת, הטון וההצגה הרגישו מכוונים באופן מובהק למבוגרים. השפה שבה נעשה שימוש חסרה את האלמנטים הדמיוניים או המשחקיים שלעתים קרובות מהדהדים בצורה יעילה יותר אצל ילד בן 10. האסטרטגיות, למרות שהיו תקפות, הוצגו יותר כהוראות מאשר כפעילויות מרתקות, וייתכן שהחמיצו הזדמנות להפוך את התהליך לפחות מרתיע עבור ילד. הדגש היה על ההיבטים הקוגניטיביים במקום לשלב גישות מבוססות מגע או הומור שיכולות להיות יעילות במיוחד בפירוק פחדי ילדות.
DeepSeek אימץ גישה שונה באופן ניכר. בעוד שהאסטרטגיות שהציע היו גם מעשיות, הן נוסחו באופן שהיה מותאם הרבה יותר לפרספקטיבה של ילד. הוא לא רק פירט טכניקות; הוא הציע כיצד לתרגל אותן בדרכים שיכולות להיתפס ככיפיות או אינטראקטיביות, והפך משימה שעלולה להיות מלחיצה למשהו נגיש יותר. לדוגמה, הוא עשוי להציע לתרגל מול חיות פרווה או להשתמש בקולות מצחיקים. באופן מכריע, נראה ש-DeepSeek כיוון ליסודות הרגשיים הספציפיים של פחד הדיבור בפני קהל של ילד, הכיר בעצבנות והציע מנגנוני התמודדות (כמו נשימות עמוקות שהוצגו כמשחק) לצד אסטרטגיות התרגול. הוא כלל טיפים נוספים שהתמקדו בטכניקות הרגעה מיידיות, והדגים הבנה הוליסטית יותר של ניהול חרדה אצל אדם צעיר. השפה הייתה מעודדת ומותאמת באופן מושלם להורה להעביר לילדו בן ה-10.
פסק הדין: DeepSeek הבטיח את הניצחון בסיבוב זה בזכות ההדרכה היצירתית, האמפתית והמותאמת יותר לגיל שלו. הוא הדגים יכולת מעולה להתאים עצות מעשיות לצרכים הרגשיים והקוגניטיביים הספציפיים של ילד, והציע אסטרטגיות שלא רק היו יעילות אלא גם הוצגו באופן מרתק ומרגיע.
אתגר 3: ניתוח סגנונות מנהיגות – Mandela מול Jobs
האתגר השלישי פנה לחשיבה אנליטית, וביקש השוואה בין סגנונות המנהיגות של Nelson Mandela ו-Steve Jobs. ההנחיה דרשה לזהות מה הפך כל מנהיג ליעיל ולתאר אתההבדלים המרכזיים ביניהם. משימה זו מעריכה את יכולת ה-AI לסנתז מידע על דמויות מורכבות, לבצע השוואות מורכבות, לזהות תכונות ליבה ולנסח את הניתוח שלו בבהירות.
Gemini 2.5 סיפק תגובה שהייתה בנויה היטב, מקיפה ומדויקת מבחינה עובדתית, ודמתה לערך כתוב היטב בספר לימוד עסקי או לדוח בית ספר יסודי. הוא זיהה נכון היבטים מרכזיים בסגנון של כל מנהיג, ככל הנראה תוך התייחסות למושגים כמו מנהיגות משרתת של Mandela והגישה החזונית, לעתים תובענית, של Jobs. השימוש בכותרות ברורות כמו ‘יעילות’ ו’הבדלים מרכזיים’ סייע לארגון ולקריאות. עם זאת, הניתוח, למרות שהיה נכון, הרגיש מעט קליני וחסר שכבה פרשנית עמוקה יותר. הוא הגדיר ותיאר תכונות מנהיגות אך הציע פחות תובנות לגבי ההשפעה או התהודה של סגנונות אלה מעבר לרמה השטחית. הטון היה אינפורמטיבי אך חסר את הכוח המשכנע או העומק הרגשי שניתוח השוואתי בעל תובנות רבות יותר עשוי להשיג.
DeepSeek ניגש להשוואה במידה רבה יותר של עידון אנליטי וכישרון נרטיבי. הוא בנה את הניתוח שלו לאורך ממדים ספציפיים ובעלי תובנות – כגון חזון, תגובה למצוקה, סגנון תקשורת, תהליכי קבלת החלטות ומורשת – מה שאפשר השוואה מפורטת וישירה יותר על פני היבטים רלוונטיים של מנהיגות. מסגרת זו סיפקה בהירות ועומק בו זמנית. חשוב מכך, DeepSeek הצליח לאזן הערצה לשתי הדמויות עם פרספקטיבה ביקורתית, ונמנע מהגיוגרפיה פשוטה. השפה שבה נעשה שימוש הייתה מעוררת ומפרשת יותר, במטרה לא רק לתאר אלא להאיר את מהות הגישות וההשפעות השונות שלהם. הוא העביר לא רק את העובדות אלא גם תחושה של הדרמה האנושית והמשמעות ההיסטורית המעורבות, מה שהפך את ההשוואה לבלתי נשכחת ומרתקת יותר.
פסק הדין: בזכות המבנה האנליטי המעולה שלו, התובנות הפרשניות העמוקות יותר, הסגנון הנרטיבי המשכנע יותר והיכולת להעביר תהודה רגשית והיסטורית לצד השוואה עובדתית, DeepSeek ניצח באתגר זה. הוא חרג מעבר לתיאור גרידא כדי להציע הבנה עמוקה יותר של שתי פרדיגמות המנהיגות הנפרדות.
אתגר 4: הסברת טכנולוגיה מורכבת – המקרה של Blockchain
המשימה הרביעית בחנה את היכולת לפשט נושא טכני מורכב: blockchain. ההנחיה דרשה הסבר פשוט על אופן פעולת ה-blockchain, ולאחר מכן הסבר על היישום הפוטנציאלי שלו במעקב אחר שרשרת אספקה. זה מעריך בהירות, שימוש יעיל באנלוגיה, והיכולת לחבר מושגים מופשטים לשימושים קונקרטיים בעולם האמיתי.
Gemini 2.5 השתמש במטאפורה של מחברת דיגיטלית כדי להסביר את מושג ה-blockchain, שזו נקודת פתיחה פוטנציאלית שימושית. ההסבר שלו היה מדויק וכיסה את המרכיבים החיוניים של פנקסים מבוזרים וקישור קריפטוגרפי. עם זאת, ההסבר נטה למשפטים ארוכים יותר ולטון רשמי יותר, דמוי ספר לימוד, שעדיין יכול להרגיש מעט צפוף או כבד למתחיל אמיתי. כאשר דן ביישום בשרשרת האספקה, הוא סיפק דוגמאות תקפות כמו מעקב אחר קפה או תרופות, אך התיאור נותר ברמה גבוהה ומושגית יחסית, ואולי לא העביר במלואו את היתרונות המוחשיים או את ההיבט של ‘איך לעשות’ בצורה חיה. ההסבר היה נכון אך פחות מרתק ממה שיכול היה להיות.
DeepSeek, לעומת זאת, התמודד עם ההסבר ביתר מרץ ומיומנות פדגוגית. הוא השתמש במטאפורות ברורות ועוצמתיות שנראו אינטואיטיביות ונגישות יותר באופן מיידי לקהל לא טכני, וחתך במהירות דרך הז’רגון. ההסבר על ה-blockchain עצמו פורק לשלבים קלים לעיכול, תוך שמירה על דיוק מבלי לפשט יתר על המידה עד כדי אובדן משמעות. באופן מכריע, כאשר הסביר את היישום בשרשרת האספקה, DeepSeek סיפק דוגמאות משכנעות וקונקרטיות שהפיחו חיים במושג. הוא צייר תמונה ברורה יותר של כיצד מעקב אחר פריטים ב-blockchain מספק יתרונות כמו שקיפות ואבטחה, מה שגרם לטכנולוגיה להרגיש שימושית ורלוונטית ולא רק מסובכת. הטון הכללי היה אנרגטי וממחיש יותר.
פסק הדין: DeepSeek זכה בניצחון בסיבוב זה על ידי מתן הסבר מרתק, ממחיש וידידותי יותר למתחילים. השימוש המעולה שלו במטאפורות ובסיפור סיפורים קונקרטי הפך את הנושא המורכב של blockchain לנגיש הרבה יותר ואת היישומים המעשיים שלו לקלים יותר לתפיסה.
אתגר 5: ניווט בניואנסים של תרגום שירה
אתגר זה התעמק בדקויות השפה והתרבות, וביקש תרגום לשורה של Emily Dickinson, ‘Hope is the thing with feathers that perches in the soul’, לצרפתית, יפנית וערבית. באופן קריטי, הוא דרש גם הסבר על האתגרים הפואטיים שנתקלו בהם בכל תרגום. זה בוחן לא רק יכולות תרגום רב-לשוניות אלא גם רגישות ספרותית והבנה בין-תרבותית.
Gemini 2.5 סיפק תרגומים מדויקים של הביטוי לשפות המבוקשות. ההסברים הנלווים שלו התמקדו רבות במבנים הדקדוקיים, בשינויים פוטנציאליים במשמעות המילולית, ובהיבטים כמו הגייה או בחירת מילים מנקודת מבט לשונית. הוא הציע פירוטים מפורטים שהיו שימושיים למי שלומד את השפות עצמן. עם זאת, התגובה הרגישה יותר כמו תרגיל הדרכה טכני בשפה מאשר חקירה של אמנות פואטית. הוא התייחס למכניקה של התרגום ביעילות אך נתן פחות דגש לאובדן או לשינוי של התחושה, התהודה התרבותית או האיכות הפואטית הייחודית של המטאפורה המקורית בהקשרים לשוניים ותרבותיים שונים. המיקוד היה מכני יותר מאשר לירי.
DeepSeek גם סיפק תרגומים מדויקים אך הצטיין בהתייחסות לחלק השני, המורכב יותר, של ההנחיה. ההסבר שלו התעמק יותר באתגרים המובנים של תרגום שירה, ודן כיצד הקונוטציות הספציפיות של ‘נוצות’, ‘נחה’ ו’נשמה’ עשויות שלא להיות בעלות מקבילות ישירות או עשויות לשאת משקל תרבותי שונה בצרפתית, יפנית וערבית. הוא חקר את האובדן הפוטנציאלי של הדימויים המטאפוריים הספציפיים של Dickinson ואת הקשיים בשכפול הטון והקצב העדינים של המקור. הניתוח של DeepSeek נגע בנקודות פילוסופיות ותרבותיות הקשורות למושג התקווה בכל הקשר, וסיפק פרשנות עשירה ובעלת תובנות רבות יותר על הקשיים הפואטיים, לא רק הלשוניים. הוא סיכם בסיכום מהורהר שהדגיש את המורכבויות הכרוכות בכך.
פסק הדין: בשל התובנה הספרותית העמוקה יותר שלו, הרגישות התרבותית הגדולה יותר בהסבר אתגרי התרגום, והמיקוד שהתאים טוב יותר לבקשת ההנחיה לחקור ‘אתגרים פואטיים’, DeepSeek ניצח בסיבוב זה. הוא הדגים הערכה מעולה לאמנות ולניואנסים הכרוכים בתרגום שפה מטאפורית בין תרבויות.
אתגר 6: יצירה והסבר של קוד Python למספרים ראשוניים
האתגר השישי נכנס לתחום התכנות, ודרש יצירת פונקציית Python לזיהוי מספרים ראשוניים בתוך רשימה. חשובה לא פחות הייתה הבקשה להסבר פשוט על אופן פעולת הפונקציה. זה בוחן מיומנות קידוד, הקפדה על שיטות עבודה מומלצות, והיכולת להסביר לוגיקה טכנית בבהירות למי שאינו מתכנת.
DeepSeek יצר סקריפט Python פונקציונלי שזיהה נכון מספרים ראשוניים. ההסבר הנלווה שלו היה מובנה עם כותרות מקטעים והערות ברורות, והציג מושגים באופן הגיוני. הוא הקפיד להסביר מדוע מדלגים על מספרים הקטנים מ-2, הבהרה מועילה למתחילים. הקוד עצמו היה ברור, וההסבר צעד-אחר-צעד כוון לנגישות, ופירק את הלוגיקה של בדיקת גורמים. זו הייתה תגובה מוצקה ומוכשרת שמילאה את כל היבטי ההנחיה.
Gemini 2.5, לעומת זאת, הבדיל את עצמו בבהירות ובאיכות הפדגוגית של ההסבר שלו. בעוד שגם הוא סיפק קוד Python נכון ויעיל, ההסבר שלו אימץ טון סבלני במיוחד, כמעט דמוי הדרכה. הוא עבר בקפדנות על הלוגיקה, והפך אפילו מושגים שעלולים לבלבל, כמו האופטימיזציה של בדיקת גורמים רק עד לשורש הריבועי של מספר, לאינטואיטיביים ומובנים למישהו חדש בתכנות או בתורת המספרים. המבנה היה נקי, והשפה התאימה במיוחד למתחיל המבקש להבין באמת מדוע הקוד עובד, לא רק שהוא עובד. האופי המקיף אך הנגיש של ההסבר העניק לו יתרון.
פסק הדין: במהפך של המגמה השלטת, Gemini 2.5 הבטיח את הניצחון באתגר זה. בעוד ששני ה-AIs יצרו קוד נכון וסיפקו הסברים, ההסבר של Gemini נחשב לעדיף בזכות הבהירות יוצאת הדופן שלו, הידידותיות למתחילים והטון הסבלני והפדגוגי שהפך לוגיקה מורכבת לנגישה להפליא.
אתגר 7: חקירת אזורים אפורים אתיים – הצדקת שקר
בחזרה לחשיבה מופשטת יותר, ההנחיה השביעית התמודדה עם שאלה של אתיקה: ‘האם אי פעם אתי לשקר?’ היא ביקשה דוגמה אחת שבה שקר עשוי להיות מוצדק מבחינה מוסרית, יחד עם הנימוק מאחורי הצדקה זו. זה בוחן את יכולת ה-AI לחשיבה מוסרית, טיעון מורכב, ושימוש בדוגמאות משכנעות לתמיכה בעמדה אתית.
Gemini 2.5 התייחס לשאלה על ידי אזכור מושגים אתיים רלוונטיים, תוך אזכור פוטנציאלי של מסגרות כמו תוצאתנות (שיפוט פעולות לפי תוצאותיהן) לעומת אתיקה דאונטולוגית (מילוי חובות או כללים מוסריים). גישתו נטתה לתיאורטית, וסיפקה דיון נכון, אם כי אקדמי במקצת, מדוע שקר הוא בדרך כלל שגוי אך עשוי להיות מותר במצבים מסוימים. עם זאת, הדוגמה שסיפק כדי להמחיש שקר מוצדק תוארה כבדיונית ובעלת השפעה מתונה בלבד. למרות שהייתה קוהרנטית מבחינה לוגית, היא חסרה את המשקל הרגשי או הכוח המשכנע שדוגמה חזקה יותר יכולה להציע.
DeepSeek, בניגוד מוחלט, השתמש בדילמה אתית קלאסית ועוצמתית מהעולם האמיתי: התרחיש של שקר לרשויות הנאציות במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להגן על פליטים יהודים שהוסתרו בביתו של אדם. דוגמה זו ניתנת לזיהוי מיידי, טעונה רגשית, ומציגה קונפליקט ברור בין החובה לומר את האמת לבין הציווי המוסרי הגבוה יותר להציל חיים חפים מפשע. השימוש בהקשר היסטורי ספציפי זה, בעל סיכון גבוה, חיזק באופן דרמטי את הטיעון לשקר מוצדק. הוא הדהד הן ברמה האתית והן ברמה הרגשית, והפך את ההצדקה למשכנעת ובלתי נשכחת הרבה יותר. DeepSeek חיבר ביעילות את העיקרון האתי המופשט למצב קונקרטי שבו החישוב המוסרי נוטה בבירור לטובת הונאה למען טובת הכלל.
פסק הדין: DeepSeek ניצח בסיבוב זה באופן משכנע. השימוש שלו בדוגמה עוצמתית, מעוגנת היסטורית ומהדהדת רגשית הפך את הטיעון שלו למשכנע ומרתק מבחינה אתית באופן משמעותי יותר מאשר הגישה התיאורטית ופחותת ההשפעה של Gemini. הוא הדגים שליטה חזקה יותר בשימוש בתרחישים ממחישים לחקירת חשיבה מוסרית מורכבת.
אתגר 8: חזון מטרופולין עתידי – מבחן כוח התיאור
האתגר הלפני אחרון נגע בדמיון חזותי ובכתיבה תיאורית. ההנחיה ביקשה תיאור של עיר עתידנית בעוד 150 שנה, תוך התמקדות בתחבורה, תקשורת ושילוב הטבע, כל זאת תוך שימוש בשפה חיה. זה בוחן יצירתיות, קוהרנטיות בבניית עולם, והיכולת לצייר תמונה משכנעת במילים.
Gemini 2.5 יצר תגובה מפורטת, שנגעה במרכיבים המבוקשים של תחבורה, תקשורת וטבע בעיר העתידית. הוא כלל מושגים עתידניים שונים. עם זאת, התיאור הכללי הרגיש מעט גנרי, והסתמך על טרופים נפוצים של מדע בדיוני מבלי בהכרח ליצור חזון ייחודי או בלתי נשכח באמת. המבנה היה פחות מאורגן בהשוואה למתחרה שלו, והשפה לעתים סטתה לניסוח צפוף מדי או פרחוני (‘מנופח’), מה שעלול לגרוע מהבהירות וממעורבות הקורא במקום לשפר את הדימויים. למרות שהמרכיבים היו קיימים, המארג הכללי הרגיש פחות קוהרנטי ומובחן חזותית.
DeepSeek, לעומת זאת, יצר חזון שהרגיש קולנועי ורב-חושי יותר. הוא השתמש בדימויים קונקרטיים ומקוריים כדי לתאר תחבורה עתידנית (אולי תרמילים מגנטיים שקטים, כלי טיס אישיים), תקשורת (ממשקים הולוגרפיים המשולבים בצורה חלקה), וטבע (יערות אנכיים, פארקים ביולומינסנטיים). התיאורים אופיינו כשובבים אך מעוגנים, והציעו עתיד שהיה מתקדם טכנולוגית אך גם נחשב אסתטית ואולי מהדהד רגשית. המבנה היה ברור, והנחה את הקורא דרך היבטים שונים של העיר בצורה מאורגנת. השפה מצאה איזון טוב יותר בין תיאור דמיוני לבהירות, ויצרה עתיד שהרגיש גם מדהים וגם סביר במידה מסוימת או לפחות נתפס בצורה חיה.
פסק הדין: DeepSeek יצא מנצח באתגר זה על כך שסיפק חזון מאוזן יותר, כתוב להפליא, מובנה בבירור ומובחן מבחינה דמיונית של העיר העתידית. יכולתו ליצור דימויים מקוריים ורב-חושיים תוך שמירה על קוהרנטיות העניקה לתגובתו כוח תיאורי ותהודה רגשית מעולים.
אתגר 9: שליטה בסיכום והתאמה טונאלית
האתגר האחרון בחן שתי מיומנויות נפרדות אך קשורות: סיכום טקסט היסטורי משמעותי (נאום Gettysburg) בתמציתיות (בשלושה משפטים) ולאחר מכן שכתוב הסיכום הזה בטון שונה לחלוטין, שצוין (זה של פיראט). זה מעריך הבנה, זיקוק רעיונות ליבה, וגמישות יצירתית באימוץ קול מובחן.
Gemini 2.5 ביצע בהצלחה את שני חלקי המשימה. הוא יצר סיכום של נאום Gettysburg שתפס במדויק את הנקודות העיקריות בנוגע לשוויון, מטרת ה-Civil War, והקריאה למסירות לדמוקרטיה. גם השכתוב הפיראטי פעל לפי ההוראות, ואימץ אוצר מילים וניסוחים דמויי פיראטים (‘Ahoy’, ‘mateys’ וכו’) כדי להעביר את תוכן הסיכום. התגובה הייתה מוכשרת ומילאה את דרישות ההנחיה באופן מילולי. עם זאת, הסיכום, למרות שהיה מדויק, אולי חסר משקל רטורי מסוים או עומק רגשי שתפס את ההשפעה העמוקה של הנאום. גרסת הפיראט הרגישה מעט נוסחתית, פגעה בטרופים הפיראטיים מבלי בהכרח להשיג הומור או אופי אמיתיים.
DeepSeek גם סיפק סיכום מדויק בשלושה משפטים של נאום Gettysburg, אך הסיכום שלו צוין כבעל תוב