עליית הבינה המלאכותית של סין: הלם DeepSeek ושינוי מאזן הכוח

המתמודד שאיש לא צפה

במשך שנים, הנרטיב נראה חקוק באבן: כושר ההמצאה האמריקאי חלוצי, התעשייה הסינית משכפלת. Silicon Valley הוליד את פריצות הדרך, בעוד שמעבר לאוקיינוס השקט, מפעלים ייצרו גרסאות זולות יותר, אולי פחות מלוטשות. התסריט הנוח הזה, שלעיתים קרובות סוכם כ’ארה’ב מחדשת, סין משפרת’ (או הגרסה הפחות נדיבה ‘מחקה’), שלט בתפיסות לגבי שתי הכלכלות הגדולות בעולם, במיוחד בזירה עתירת הסיכונים של בינה מלאכותית (AI). בתחום ה-AI, שבו ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות עתירות ממון שלטו במשאבים ובכישרונות עצומים, הקלישאה הרגישה נכונה במיוחד. נראה היה שחברות סיניות לכודות במשחק נצחי של הדבקת פערים.

ואז הגיע ינואר. לא מקמפוס טכנולוגי רחב ידיים, אלא מחברת בת של קרן גידור בשם High-Flyer, סטארט-אפ מ-Hangzhou בשם DeepSeek סיפק זעזוע שהדהד בנוף הטכנולוגי העולמי. הם שחררו את R1, מודל שפה גדול (LLM) מסוג ‘היסק’ (reasoning). ההלם לא נבע רק מכך שהוא לכאורה הופיע משום מקום; אלא מכך ש-R1 הדגים באופן ברור התאמה למדדי הביצועים של מודל o1 של OpenAI, שבעצמו הושק רק כמה חודשים קודם לכן. מדהימה עוד יותר הייתה היעילות. עלות ‘ריצת האימון’ (training run) הסופית של קודמו של R1, V3, דווחה כ-6 מיליון דולר בלבד. בהשוואה לעשרות, או אפילו מאות, מיליוני דולרים שהושקעו באימון מודלים אמריקאיים מתחרים, נתון זה היה, כפי שניסח זאת מדען ה-AI לשעבר ב-Tesla, Andrej Karpathy, ‘תקציב בדיחה’. DeepSeek לא רק שיפרה; היא חידשה, באופן דרמטי, ובתקציב זעום.

זעזועים בשוק וחשבון נפש ב-Silicon Valley

החדשות נחתו כמו פצצה ב-Wall Street. כאשר R1 של DeepSeek זינק במעלה טבלאות ההורדות, פאניקה אחזה במשקיעים שהיו מושקעים בכבדות בחברות הטכנולוגיה הגדולות (Big Tech). הענקיות המבוססות נראו פתאום פגיעות. במכירת חיסול דרמטית, למעלה מ-1 טריליון דולר בשווי שוק התאדו מחברות ענק כמו Nvidia ו-Microsoft. יסודות הדומיננטיות האמריקאית הנתפסת רעדו.

גלי ההדף התפשטו מעבר לרצפות המסחר. מנהיגים כמו מנכ’ל OpenAI, Sam Altman, עסקו בהתבוננות פנימית פומבית, והרהרו בגלוי על שינוי אסטרטגי לכיוון מודלים בקוד פתוח. זה היה בדיוק הנתיב ש-DeepSeek בחרה בו, כשהפכה את קוד המודל שלה לזמין וניתן לשינוי באופן ציבורי, ובכך הורידה מטבעה את מחסום הכניסה והעלות למשתמשים. ההודאה המשתמעת הייתה ברורה: הסטארט-אפ העולה מ-Hangzhou אילץ חשיבה מחודשת יסודית בלב הממסד של ה-AI ב-Silicon Valley.

‘רבים מאיתנו, כולל אני, טעינו בזה’, הודה Jeffrey Ding, פרופסור עוזר למדע המדינה באוניברסיטת George Washington ומחבר הניוזלטר הממולח ChinAI. ההערכה הנמוכה של יכולתה של סין ל’פריצות דרך חדשניות’ הפכה פתאום לברורה באופן בוטה. הנרטיב הישן התפורר.

אומה מתעוררת: אופוריה ותמיכה בסין

בעוד אי נוחות התפשטה במגזר הטכנולוגי האמריקאי, גל של גאווה לאומית והתרגשות שטף את סין. מייסד DeepSeek, Liang Wenfeng, זכה לתמיכה רמת דרג, והבטיח מושב נחשק בפגישה בפברואר עם נשיא סין Xi Jinping ועם ענקי מגזר פרטי אחרים, כשהוא חולק את החדר עם דמויות אגדיות כמו מייסד Alibaba, Jack Ma, ומייסד Huawei, Ren Zhengfei. זו לא הייתה רק הכרה; זה היה איתות רב עוצמה.

תאגידים סיניים גדולים נעו במהירות כדי לנצל את פריצת הדרך. יצרנית הרכב החשמלי BYD וענקית מוצרי החשמל הביתיים Midea הודיעו על תוכניות לשלב את ה-AI העוצמתי והחסכוני של DeepSeek בקווי המוצרים שלהן. הטכנולוגיה לא הייתה רק אלופת מדדי ביצועים; היא נארגה במהירות לתוך מרקם התעשייה הסינית.

גל האופטימיות הטכנולוגית הזה סיפק ניגוד חד לפסימיות הכלכלית שאפפה לאחרונה את סין. ‘DeepSeek יכולה לבדה להזניק את הכלכלה בדרכים שהממשלה לעולם לא הייתה מצליחה להבין איך לעשות’, ציין Paul Triolo, מוביל מדיניות טכנולוגיה בחברת הייעוץ DGA–Albright Stonebridge Group. זה ייצג שילוב חזק של חדשנות מקומית ואימות שוק.

מעבר ל-DeepSeek: מבט מעמיק על נוף הבינה המלאכותית בסין

הופעתה המפתיעה של DeepSeek לא הייתה אירוע מבודד, אלא הביטוי הנראה ביותר של מגזר AI סיני דינמי ומתפתח במהירות, כזה שרבים מהמשקיפים המערביים העריכו בחסר. ענקיות טכנולוגיה מבוססות כמו Alibaba ו-ByteDance (חברת האם של TikTok) מפתחות ומשחררות מודלי AI משלהן, שחלקם אף עלו על מקביליהם המערביים במדדי היסק ספציפיים.

יתר על כן, אקוסיסטם תוסס של חברות AI קטנות ומתמחות פורח. גלים עוקבים של סטארט-אפים צצו:

• ה’דרקונים הקטנים’ המוקדמים התמקדו בלמידת מכונה וראייה ממוחשבת, כולל חברות כמו SenseTime ו-Megvii שזכו בתחילה לתשומת לב עולמית.
• כאשר AI גנרטיבי תפס את מרכז הבמה, המיקוד עבר ל’נמרי ה-AI’ – חברות כמו Baichuan, Moonshot, MiniMax ו-Zhipu.
• כעת, קבוצה חדשה, שלעיתים קרובות מכונה ה’דרקונים’ האחרונים, עושה גלים, במיוחד קבוצה של שישה סטארט-אפים המבוססים ב-Hangzhou, ו-DeepSeek ביניהם.

סנטימנט המשקיעים שיקף את התחייה הזו. לאחר תקופה של זהירות, הון זורם בחזרה לטכנולוגיה הסינית. מדד Hang Seng Tech Index, ברומטר מרכזי לחברות טכנולוגיה הרשומות בהונג קונג, זינק ב-35% מתחילת השנה. מובילות את הראלי הזה מניות כמו:

• Alibaba, שחקנית יסוד המעורבת כעת עמוקות בפיתוח AI ובאקוסיסטמים של קוד פתוח.
• Kuaishou, יוצרת Kling, מודל AI מרשים של טקסט לווידאו.
• SMIC, ‘האלופה הלאומית’ המיועדת של סין בייצור מוליכים למחצה, שהופכת חיונית יותר ויותר לייצור שבבי ה-AI הנדרשים על ידי חברות כמו Huawei.

הדים מהעבר: ספר המשחק המוכח של סין כ'עוקבת מהירה'

בעוד שפריצת הדרך של DeepSeek בתחום המתוחכם של LLMs תפסה רבים לא מוכנים, משקיפים מנוסים על מסלול הכלכלה של סין זיהו דפוסים מוכרים. AI עשוי בהחלט להפוך למגזר האחרון שבו סין ממנפת את חוזקותיה הייחודיות כדי להשיג במהירות שוויון, ואולי דומיננטיות, בדומה לאופן שבו עשתה זאת בתעשיות קריטיות אחרות.

שקלו את הראיות:

• אנרגיה מתחדשת: יצרנים סיניים שולטים בשוק העולמי של פאנלים סולאריים וטורבינות רוח, מורידים עלויות ומאיצים את המעבר הירוק העולמי.
• כלי רכב חשמליים: סין הפכה ליצואנית הרכב הגדולה בעולם, מונעת מהצלחת מותגי ה-EV המקומיים שלה. אפילו רכבים חשמליים המיוצרים על ידי חברות מערביות מסתמכים לעיתים קרובות בכבדות על סוללות מתוצרת סין.
• חזיתות אחרות: בתחומים כמו רחפנים, רובוטיקה מתקדמת ותחומים מסוימים של ביוטכנולוגיה, חברות סיניות ניצבות כמובילות עולמיות, לא רק כעוקבות.

מנהלים מערביים מבטלים לעיתים את ההצלחות הללו, ומייחסים אותן בעיקר ליתרונות לא הוגנים כמו סובסידיות ממשלתיות נדיבות, גניבת קניין רוחני, הברחה בלתי חוקית או הפרות של בקרות יצוא. בעוד שגורמים אלה עשויים למלא תפקיד, המניעים היסודיים והמתמשכים יותר של העלייה הטכנולוגית של סין לעיתים קרובות מתעלמים מהם:

• בסיס ייצור עצום המסוגל להגדיל את הייצור במהירות וביעילות.
• נכונות ממוסדת ללמוד ולהתאים טכנולוגיות ומודלים עסקיים זרים.
• מאגר עמוק ומתרחב של כישרונות מיומנים, במיוחד בהנדסה ובמדעים.
• ממשלה פרואקטיבית הפועלת לא רק כרגולטור אלא גם כתומכת אסטרטגית, מתאמת ומעודדת לאומית לתעשיות מפתח.

כפי שמסבירה Keyu Jin, כלכלנית ומחברת הספר The New China Playbook, החדשנים של סין מצטיינים לעיתים קרובות ב**’פתרון בעיות מותאם אישית’** ולא ב’חשיבה פורצת דרך, מערכתית’ המאפיינת יותר את אקוסיסטם החדשנות האמריקאי. התמקדות זו בחדשנות ממוקדת, פרגמטית, ‘טובה מספיק’ מאפשרת לסין לשלוט ולייצר בייצור המוני טכנולוגיות מתקדמות בנקודות מחיר נגישות לשוק העולמי. DeepSeek מדגימה זאת – השגת ביצועים קרובים למצב האמנות ביעילות עלות יוצאת דופן. בעוד שחברות מערביות מתמודדות עם העלויות האסטרונומיות של קידום ה-AI, סין ממצבת את עצמה להציע בדיוק את מה שחלק גדול מהעולם צריך: AI עוצמתי שהוא גם בר השגה.

התגברות על מכשולים: ממפגרת למובילה?

הזינוק הנוכחי ב-AI מרשים עוד יותר בהתחשב בעבר הלא רחוק. רק לפני שנתיים, נראה היה ששאיפות ה-AI של סין נפגעו משמעותית. החל משנת 2020, בייג’ינג יזמה קמפיין רגולטורי רחב היקף שמטרתו לרסן את העודפים והכוח הנתפסים של מגזר הטכנולוגיה המקומי שלה. דיכוי זה הטיל צינה על התעשייה, ייבש את צינור ההנפקות הטכנולוגיות הסיניות שהיה פורה בעבר, והטיל בקרות מחמירות יותר על פרטיות הנתונים.

השקת ChatGPT של OpenAI בסוף 2022 הדגישה באופן בוטה את הפער הנראה לעין. מודלי LLM סיניים ששוחררו לאחר מכן פיגרו בדרך כלל מאחורי ChatGPT בביצועים, אפילו בעת עיבוד שפת האם שלהם. בנוסף לאתגרים אלה היו בקרות יצוא אמריקאיות מחמירות שנועדו למנוע מחברות סיניות לרכוש את שבבי ה-AI המתקדמים של Nvidia הנחשבים חיוניים לאימון והרצה של LLMs מתוחכמים. הנרטיב של יתרון אמריקאי בלתי עביר נראה בטוח.

עם זאת, לדברי משקיפים כמו Jeffrey Ding, שינוי עדין החל בסתיו 2024. ‘התחלת לראות את הפער נסגר’, הוא מציין, במיוחד בתוך קהילת ה-AI בקוד פתוח. חברות סיניות החלו לבצע אופטימיזציה אסטרטגית למודלים קטנים ויעילים יותר שניתן לאמן ביעילות מבלי לדרוש את החומרה המתקדמת והמוגבלת ביותר. הצורך, שנדחף על ידי רגולציה והגבלות, נראה כמוליד סוג אחר של חדשנות – כזו המתמקדת ביעילות ובנגישות.

Hangzhou: כור ההיתוך התוסס של הבינה המלאכותית הסינית

מרכזית לתחיית ה-AI הזו היא העיר Hangzhou. ידועה היסטורית כבסיס הבית של ענקית המסחר האלקטרוני Alibaba, Hangzhou התגלתה כמוקד הבלתי מעורער של בום ה-AI הנוכחי בסין. הצלחתה נובעת משילוב ייחודי של גורמים.

‘יש לה את החוזק של להיות רחוקה מבייג’ינג כדי להימנע מכל מיני הליכים בירוקרטיים’, מסבירה Grace Shao, מייסדת חברת הייעוץ ל-AI Proem. במקביל, ‘היתרון של להיות כל כך קרובה לשנגחאי כדי לגשת להון ולכישרונות בינלאומיים’ הוא חיוני. אולי חשוב מכל, Hangzhou מתגאה ב’מאגר כישרונות חזק במיוחד הודות ל-Alibaba, NetEase ואחרות’ שטיפחו אקוסיסטם טכנולוגי עמוק במשך עשרות שנים.

Alibaba עצמה מילאה תפקיד משמעותי בטיפוח סביבה זו, במיוחד באמצעות תמיכתה בפיתוח קוד פתוח. באופן משמעותי, רבים מה-LLMs בעלי הביצועים הגבוהים ביותר הרשומים ב-Hugging Face, פלטפורמת קהילת AI בקוד פתוח בולטת, מאומנים תוך שימוש במודלי Tongyi Qianwen של Alibaba עצמה כבסיס.

מעבר ל-DeepSeek, Hangzhou רוחשת מיזמים חדשניים אחרים מונעי AI החצובים נישות מובחנות:

• Unitree Robotics: זכתה לתהילה לאומית כאשר הרובוטים הזריזים והרוקדים שלה היו מבצעים מרכזיים בגאלה הטלוויזיונית של פסטיבל האביב השנה, וכבשו מאות מיליוני צופים.
• Game Science: הסטודיו שמאחורי Black Myth: Wukong, משחק תפקידים-פעולה מרהיב ויזואלית שהפך לאחד ממשחקי הווידאו הנמכרים ביותר של 2024, המציג גרפיקה מתקדמת ומשחקיות מונעת AI.
• Manycore: חברה המתמחה ב’אינטליגנציה מרחבית’, המתמקדת בטכנולוגיות רינדור תלת-ממדי מתוחכמות החיוניות למציאות רבודה, מציאות מדומה וסימולציות מתקדמות.

ניתוח הזינוק: האנטומיה של האצת הבינה המלאכותית בסין

כיצד הצליח מגזר ה-AI של סין להדביק פער כה מהר, תוך התרסה נגד הציפיות והתגברות על מכשולים משמעותיים? מספר מרכיבים מרכזיים התכנסו:

• קנה מידה עצום: גודלה העצום של סין מספק יתרון שאין שני לו. Grace Shao מצביעה על הרגע שבו Tencent, מפעילת אפליקציית העל הנפוצה WeChat, שילבה את ה-LLM של DeepSeek, וחשפה אותו מיידית ליותר ממיליארד משתמשים פוטנציאליים. מהלך זה לבדו הזניק את הסטארט-אפ לאור הזרקורים הלאומי וסיפק נתוני שימוש יקרי ערך מהעולם האמיתי.
• תזמור ואיתות ממשלתי: המדינה ממלאת תפקיד חיוני ורב-פנים. באמצעות מדיניות ממוקדת, רגולציות וסובסידיות, פקידים מטפחים מערכת חדשנות ‘מתואמת-מדינה’. המגזר הפרטי בדרך כלל מתיישר עם סדרי העדיפויות המאותתים מלמעלה. Paul Triolo מאפיין את תפקיד הממשלה בחלקו כ’עידוד’. הוא מדגיש, ‘כאשר Liang Wenfeng נפגש עם ראש הממשלה Li Qiang והנשיא Xi Jinping, זה איתות’. ואכן, אותה פגישה רמת דרג בפברואר שימשה כזרז, והפעילה אימוץ נרחב של DeepSeek, תחילה על ידי חברות טלקום קשורות למדינה, לאחר מכן על ידי ענקיות טכנולוגיה וצרכנות, ולבסוף נתמכה על ידי ממשלות מקומיות.
• ההשלכות הבלתי מכוונות של בקרות יצוא: באופן אירוני, הגבלות ארה’ב על מכירת שבבים מתקדמים עשויות היו לעודד בטעות חדשנות מקומית. ‘כסף מעולם לא היה הבעיה עבורנו; איסורים על משלוחי שבבים מתקדמים הם הבעיה’, אמר Liang Wenfeng לתקשורת הסינית בשנה שעברה. במשך שנים, הזמינות הקלה של שבבים זרים עדיפים חנקה לכאורה את תעשיית המוליכים למחצה המקומית של סין. ההגבלות האמריקאיות, לעומת זאת, ‘גייסו את האומה כולה לרדוף אחרי חזית הטכנולוגיה’, לדברי הכלכלנית Keyu Jin. ענקית הטלקום Huawei, למרות שהתמודדה עם לחץ אמריקאי אינטנסיבי משלה, התגלתה כמובילה בשרשרת האספקה האלטרנטיבית של שבבים מתקדמים בסין. שבבי ה-Ascend AI שלה, אף שאולי עדיין אינם משתווים לשכבה העליונה של Nvidia, מוכיחים את עצמם כמסוגלים מספיק למשימות חיוניות כמו ‘היסק’ (inference) – הרצת מודלי AI שכבר אומנו ביישומים בעולם האמיתי – ומאפשרים לסטארט-אפים כמו DeepSeek לפרוס את חידושיהם ביעילות.
• מעיין עמוק של כישרונות: האוניברסיטאות בסין מייצרות מספרים עצומים של מהנדסים בעלי מוטיבציה גבוהה הלהוטים לעבוד בחזית ה-AI. בעוד שחלק מאנשי המפתח בחברות כמו DeepSeek הם בעלי הכשרה מערבית, Triolo מדגיש מגמה משמעותית: ‘Liang Wenfeng יצא וגייס את האנשים המובילים האלה – אנשים צעירים שלא היה להם ניסיון במערב, שלא הוכשרו ב-MIT וב-Stanford’. הוא מוסיף כי מנכ’לים מערביים לעיתים קרובות ‘נדהמים מאיכות האנשים שיוצאים מאוניברסיטאות מהשורה השנייה, השלישית והרביעית בסין. אי אפשר למצוא אנשים כאלה, במספרים כאלה, באוניברסיטאות בארה’ב’. עומק זה של כישרונות נגישים מספק משאב קריטי להרחבה מהירה של מיזמי AI.
• חשיבה יזמית מתפתחת: משקיפים מציינים גם שינוי פוטנציאלי בגישה בקרב הדור הצעיר של מייסדי הטכנולוגיה בסין, המכונה לעיתים קרובות ‘דור שנות ה-90’. Grace Shao מציעה שבעוד שדורות מבוגרים יותר אולי התמקדו במודל של ‘בסדר להעתיק, אבל לעשות את זה טוב יותר’, יזמים כיום יותר ויותר ‘מדברים על קוד פתוח כבחירה פילוסופית. סין יכולה לחדש ולא רק להעתיק’. זה משקף ביטחון גובר ורצון לתרום באופן יסודי למאגר הטכנולוגי העולמי המשותף.

מכשולים מתמשכים: חידת ההון

למרות הצעדים הטכנולוגיים המרשימים והצלחתן של חברות כמו DeepSeek, מכשולים משמעותיים נותרו בפני מגזר ה-AI של סין, במיוחד בנוגע למימון וגישה לשוק. סטארט-אפים טכנולוגיים סיניים בדרך כלל חסרים את מסלולי הגיוס החזקים הזמינים למקביליהם בארה’ב.

הדיכוי הטכנולוגי של תחילת שנות ה-2020 פגע משמעותית בסצנת הון הסיכון של סין, שהייתה כבר פחות בוגרת מזו של Silicon Valley. חברות הון סיכון מקומיות הן מעטות יחסית, והמתיחות הגיאופוליטית הגוברת עם ארה’ב גרמה למשקיעי הון סיכון זרים לסגת באופן משמעותי. (מודל המימון של DeepSeek, המסתמך על חברת האם שלה, קרן הגידור High-Flyer, הוא יוצא מן הכלל המוכיח את הכלל).

יתר על כן, הגישה לשווקים הציבוריים מציבה אתגרים. בורסות סיניות היו היסטורית זהירות לגבי רישום סטארט-אפים לא רווחיים. במשך תקופה, ניו יורק שימשה כיעד פופולרי להנפקות טכנולוגיות סיניות, אך בדיקה מוגברת הן מוושינגטון והן מבייג’ינג חנקה במידה רבה את השדרה הזו. ‘שוקי ההון פשוט כל כך לא מפותחים, לא בוגרים ולא נזילים’, קובע Paul Triolo בבוטות. ‘זו בעיה גדולה. זה מדיר שינה מעיניהם של אנשים בבייג’ינג’.

מתוך הכרה בצוואר בקבוק זה, מנהיגים סינים אותתו על תיקון מסלול בכינוס הפוליטי ‘שתי הישיבות’ במרץ, שבו נקבעות סדרי העדיפויות הכלכליים הלאומיים. הם הודיעו על תוכניות ל**’קרן הדרכה לאומית להון סיכון’** שנועדה לגייס טריליון יואן סיני (כ-138 מיליארד דולר) למגזרי ‘טכנולוגיה קשה’ אסטרטגיים, כולל AI. זה מייצג הכרה שבשתיקה כי התערבות מדינה נחשבת הכרחית לחיזוק מנגנוני המימון של המגזר הפרטי.

שרטוט העתיד: יעילות, פתיחות ושאיפות גלובליות

הצלחתה של DeepSeek, שנבנתה על יעילות ולא על הוצאות הון מסיביות, מרמזת כי מתחרות ה-AI של סין עשויות לא להזדקק לרמות המימון של Silicon Valley כדי להתחרות בעולם. התמיכה המפורשת של הממשלה בפיתוח AI בקוד פתוח זול יחסית מחזקת אסטרטגיה זו, הרואה בכך דרך לעודד אימוץ נרחב של טכנולוגיה שפותחה בסין הן בבית והן בעולם. חברות כמו Alibaba מאמצות גם הן קוד פתוח, בטענה שהוא מניע יותר משתמשים לאקוסיסטמים הרחבים יותר שלהן של ענן ושירותים.

בעוד שפרוטקציוניזם גובר, שעלול להתעצם תחת ממשל Trump עתידי, עשוי להגביל את אימוץ מודלי ה-AI הסיניים הללו בתוך ארצות הברית, הם עשויים למצוא שווקים קולטים מאוד במקומות אחרים. הדגש של DeepSeek על יעילות עלות ופתיחות עשוי להדהד חזק בכלכלות מתעוררות ברחבי הדרום הגלובלי (Global South). שווקים אלה מחזיקים לעיתים קרובות בכושר המצאה ניכר ובביקוש לטכנולוגיה מתקדמת, אך חסרים את תשתית המחשוב העצומה וההון הזמינים בקלות במערב. המודל היקר והקנייני של OpenAI עשוי להיות פחות מושך מאשר חלופות סיניות עוצמתיות, ניתנות להתאמה ובמחיר סביר.

סין כבר הוכיחה את יכולתה לחדור ואף לשלוט בשווקים זרים עם מוצרים הפוגעים בנקודה המתוקה של אמינות ומחיר סביר – חשבו על פאנלים סולאריים, כלי רכב חשמליים וסמארטפונים. אם חברות כמו DeepSeek ו-Alibaba ימשיכו לחדש בדרכים המפחיתות את התלות בחומרת המחשוב היקרה ביותר, הן יוכלו למעשה לד