Deepseek AI: חדשנות בצל נרטיבים גיאופוליטיים

הופעתה של מתחרה חדשה בזירת ה-AI

הנוף המתפתח במהירות של בינה מלאכותית (AI) עד לעיתים קרובות להופעתם של שחקנים חדשים ומודלים פורצי דרך. בין המצטרפים האחרונים המעוררים דיון משמעותי נמצאת Deepseek AI. מערכת זו לכדה תשומת לב במגזר הטכנולוגיה העולמי, בעיקר בזכות הצעתה של מודל שפה גדול (LLM) המציג שילוב משכנע של עלות-תועלת ויעילות גבוהה, ומאתגר אמות מידה מבוססות שנקבעו על ידי מודלים בולטים, כולל אלה שפותחו על ידי ארגונים כמו OpenAI. מדדי הביצועים וניצול המשאבים שלה מיצבו אותה כפיתוח ראוי לציון במסע המתמשך אחר AI חזק ונגיש יותר.

ההקשר סביב יצירתה של Deepseek מוסיף רובד נוסף לסיפורה. פותחה על ידי חברה סינית בתוך סביבה גיאופוליטית מורכבת, המסומנת בסכסוכי סחר והגבלות על גישה לחומרה מתקדמת, במיוחד שבבי מחשוב בעלי ביצועים גבוהים מספקים כמו Nvidia, צוות Deepseek התמודד עם מכשולים ייחודיים. אילוצים אלה, באופן פרדוקסלי, ייתכן שדרבנו חדשנות המתמקדת ביעילות. הצורך להשיג ביצועים גבוהים עם גישה פוטנציאלית פחותה לחומרה החזקה ביותר נראה שהניע אסטרטגיית פיתוח המעדיפה אופטימיזציה. כתוצאה מכך, דווח כי Deepseek ספגה עלויות פיתוח נמוכות משמעותית בהשוואה לרבות ממקבילותיה המערביות. מעבר לחיסכון בעלויות בלבד, דיווחים מצביעים על כך שהמודל מפגין מיומנות מרשימה בטיפול במשימות פתרון בעיות מורכבות, מתחרה או אף עולה על כמה מתחרים במדדים ספציפיים.

אולי אחד ההיבטים המשמעותיים ביותר המבדילים את Deepseek הוא אימוץ מודל ‘משקל פתוח’ (open-weight). גישה זו מייצגת סטייה מהאופי הקנייני וסגור המקור של רבות ממערכות ה-AI המובילות. בעוד שנתוני האימון הבסיסיים נותרים פרטיים – מה שמבדיל אותה מפרויקטים של קוד פתוח מלא שבהם גם הקוד וגם הנתונים ציבוריים – Deepseek הופכת את פרמטרי המודל שלה, המכונים לעתים קרובות ‘משקלים’, לזמינים באופן חופשי. משקלים אלה מכילים את הידע הנלמד של המודל והם חיוניים לפעולתו. על ידי שחרור המשקלים, Deepseek מנמיכה משמעותית את מחסום הכניסה לחוקרים, חברות קטנות יותר ומוסדות אקדמיים המעוניינים ללמוד, להתאים או לבנות על המודל. הדבר מטפח סביבת מחקר שיתופית ושקופה יותר, שעשויה להאיץ את ההתקדמות בכל התחום, בניגוד מוחלט לאופי ה’קופסה השחורה’ של מודלי AI מסחריים השמורים בקנאות. מהלך זה לקראת פתיחות הוא תרומה משמעותית, במיוחד עבור הקהילות האקדמיות והמחקר העצמאי, שלעתים קרובות מוגבלות על ידי העלויות הגבוהות והגישה המוגבלת הקשורות למערכות קנייניות חדישות.

פירוש החדשנות: נרטיבים תקשורתיים וחרדות לאומיות

למרות היתרונות הטכניים וההשפעה הדמוקרטיזית הפוטנציאלית של גישת ה’משקל הפתוח’ של Deepseek, קבלת הפנים שלה בתקשורת המערבית, במיוחד בארצות הברית, הייתה שונה באופן ניכר. משקיף אובייקטיבי המנסה להבין את יכולותיה וחשיבותה של Deepseek דרך ערוצי חדשות אמריקאיים מרכזיים עשוי למצוא את עצמו מנווט בערפל סמיך של חשש וחשדנות במקום בניתוח טכני צלול. איתור מידע מהותי המפרט את ארכיטקטורת המודל, מדדי הביצועים שלו, או ההשלכות של אסטרטגיית ה’משקל הפתוח’ שלו דורש לעתים קרובות סינון של מאמרים רבים המדגישים חרדות.

הנרטיב השולט מדגיש לעתים קרובות חששות סביב ביטחון לאומי, פוטנציאל לצנזורה, ורוח הרפאים של תלות טכנולוגית בסין. כותרות לעתים קרובות ממסגרות את Deepseek לא רק כהישג טכנולוגי אלא כאתגר אסטרטגי, לעתים תוך שימוש בשפה המעוררת יריבויות גיאופוליטיות מהעבר. ביטויים כמו ‘קריאת השכמה להשכלה הגבוהה בארה”ב’ או ניתוחים המתמקדים כמעט אך ורק בסיכונים נתפסים ממחישים נטייה לראות את הפיתוח דרך עדשה של תחרות סכום-אפס. מסגור זה לעתים קרובות מאפיל על הדיון בחדשנות עצמה, ומעניק עדיפות להשלכות גיאופוליטיות על פני הערכה טכנית.

תגובה זו היא, במובנים מסוימים, מובנת, אם כי עלולה להיות לא פרודוקטיבית. לאורך ההיסטוריה המודרנית, עוצמה טכנולוגית הייתה שזורה עמוקות ביוקרה לאומית ובהשפעה עולמית נתפסת. ממרוץ החימוש הגרעיני ועד למרוץ לחלל שהגיע לשיאו בנחיתה על הירח, השגת אבני דרך טכנולוגיות ראשונה הייתה מקור לגאווה לאומית עצומה והפגנת כוח. בינה מלאכותית נתפסת באופן נרחב כחזית הבאה בתחרות ארוכת שנים זו. ההשקעות המשמעותיות, הן ציבוריות והן פרטיות, המוזרמות לפיתוח AI בארצות הברית משקפות שאיפה לאומית להוביל תחום טרנספורמטיבי זה. כתוצאה מכך, הופעתו של מודל תחרותי ביותר מסין יכולה באופן מובן להיתקל בתסכול ובתחושת אתגר בקרב אלה המושקעים בשמירה על עליונות טכנולוגית אמריקאית.

עם זאת, השיח לעתים קרובות גולש מהכרה בתחרות לשטח שנראה פחות מבוסס על ניתוח אובייקטיבי ויותר נשען על הטיות קיימות מראש. התפיסה שהצלחה טכנולוגית היא, או צריכה להיות, נחלה מערבית בלעדית מתעלמת מהתפוצה הגלובלית של כישרונות ומשאבים. סין מחזיקה באחת הכלכלות הגדולות בעולם, אוכלוסייה עצומה הכוללת מאגר עמוק של מהנדסים וחוקרים מיומנים, ואסטרטגיות לאומיות המעניקות עדיפות לתחומי STEM. הבעת הלם או אזעקה לנוכח הישגים טכנולוגיים משמעותיים שמקורם בסין מסתכנת בהערכת חסר של היכולות הקיימות שם. האפיון של תכונות טכנולוגיות סטנדרטיות או נוהלי נתונים כזדוניים מטבעם פשוט משום שמקורם בישות סינית, בעוד שפרקטיקות דומות של חברות מערביות זוכות לעתים קרובות להתעלמות או להמעטה בערכן, מצביע על נרטיב המעוצב על ידי יותר מסתם חששות טכניים או ביטחוניים. בחינה סלקטיבית זו מצביעה על כך שאלמנטים של תעמולה (propaganda), המנצלים מתחים גיאופוליטיים סמויים, ובמקרים מסוימים גובלים בשנאת זרים (xenophobia), משפיעים על תפיסת הציבור את Deepseek. היבטים שגרתיים של פיתוח תוכנה או טיפול בנתונים מוצגים פתאום כמרכיבים של תוכנית איסוף נתונים מרושעת כאשר הם קשורים למקור לא-מערבי.

חששות בנוגע לפרטיות נתונים: זרקור סלקטיבי?

החרדות סביב Deepseek מתלכדות לעתים קרובות סביב סוגיות של פרטיות ואבטחת נתונים. האשמות, לעתים קרובות מעורפלות, מועלות בנוגע לשימוש לרעה פוטנציאלי בנתונים או הטמעת יכולות מעקב בתוך הטכנולוגיה. עם זאת, בחינה ביקורתית חושפת א-סימטריה בולטת באופן שבו חששות אלה מיושמים. הבחינה האינטנסיבית המופנית כלפי Deepseek וישויות טכנולוגיה סיניות אחרות עומדת לעתים קרובות בניגוד חריף לרקורד המתועד של חברות טכנולוגיה גדולות שבסיסן בארה”ב בנוגע לנתוני משתמשים.

קחו למשל את ההיסטוריה האחרונה סביב TikTok. פלטפורמה זו התמודדה עם לחץ עצום בארצות הברית, שהגיע לשיאו בפעולה חקיקתית הדורשת את מכירתה מחברת האם הסינית שלה, ByteDance, תחת איום של איסור לאומי. קמפיין זה הוזן על ידי חודשים של רטוריקה דו-מפלגתית שהתמקדה בסיכונים לכאורה לאבטחת הנתונים של משתמשים אמריקאים. עם זאת, לאורך דיונים אלה, ראיות קונקרטיות וניתנות לאימות לשימוש לרעה שיטתי בנתונים המכוון ספציפית למשתמשים אמריקאים או לביטחון הלאומי נותרו חמקמקות, ולעתים קרובות הוצלו על ידי פחדים ספקולטיביים. במקביל, תעשיית הטכנולוגיה בתוך ארצות הברית מתמודדת עם אתגרי פרטיות נתונים משמעותיים משלה במשך שנים.

מקרים רבים מדגישים דפוס של רשלנות, ולעתים ניצול מכוון, של נתוני משתמשים על ידי תאגידים אמריקאים בולטים. פרצות נתונים מתוקשרות שהשפיעו על מיליונים, נוהלי שיתוף הנתונים השנויים במחלוקת שנחשפו בשערוריית Cambridge Analytica שבה הייתה מעורבת Facebook (כיום Meta), והמודלים העסקיים הבסיסיים של קפיטליזם המעקב העומדים בבסיס רבות מענקיות המדיה החברתית וה-ad-tech מדגימים כי פגיעויות בפרטיות נתונים רחוקות מלהיות בלעדיות לישויות זרות. אכן, הטיפול בנתוני משתמשים על ידי חברות אמריקאיות מבוססות משך שוב ושוב ביקורת ותשומת לב רגולטורית, אם כי לעתים קרובות עם פחות להט גיאופוליטי.

יתר על כן, האשמות אחרונות מצד חושפי שחיתויות, כגון הטענה כי Meta אפשרה ביודעין פיתוח כלי צנזורה שעלולים לשמש גורמים מדינתיים, מסבכות את הנרטיב של חברות טכנולוגיה אמריקאיות כשומרות אמינות יותר מטבען על אינטרסי המשתמשים או ערכים דמוקרטיים. באופן דומה, OpenAI, מתחרה מובילה ל-Deepseek, התמודדה עם חלקה במחלוקות וביקורות בנוגע לנוהלי פרטיות נתונים ואבטחת האינטראקציות של משתמשים עם המודלים שלה. אותם חששות לגבי טיפול בנתונים ושימוש לרעה פוטנציאלי שהועלו נגד Deepseek מוצאים מקבילות ישירות במציאות התפעולית ובאירועים המתועדים הכרוכים במקבילותיה האמריקאיות העיקריות.

אם הטיעון הבסיסי לעוינות כלפי Deepseek אכן נשען על עמדה עקרונית למען ‘פרטיות הנתונים האמריקאית’, אזי עקביות הייתה דורשת בחינה קפדנית באותה מידה ופעולה נמרצת לטיפול בעבירות המקומיות הרבות. הדינמיקה הנוכחית, שבה סיכונים היפותטיים הקשורים לפלטפורמה סינית מועצמים בעוד שבעיות מתועדות בתעשיית הטכנולוגיה המקומית מטופלות לעתים קרובות כבעיות נפרדות ומדאיגות פחות, מצביעה על כך שפרטיות הנתונים עשויה לשמש כהצדקה נוחה לפעולות המונעות על ידי מניעים כלכליים וגיאופוליטיים רחבים יותר. נראה שהרטוריקה נפרסת באופן אסטרטגי, ועלולה להסיט את זעם הציבור והלחץ הרגולטורי מתאגידים מקומיים חזקים ופקידי ממשל אל מתחרה חיצוני.

משקל ההיסטוריה: הבנת תגובות עכשוויות

החשדנות הנוכחית המופנית כלפי Deepseek וחברות טכנולוגיה סיניות אינה קיימת בחלל ריק. היא מהדהדת דפוסים היסטוריים מושרשים עמוק של רגשות אנטי-סיניים וסינופוביה בתוך ארצות הברית, דפוסים שצפו ועלו והסתגלו לאורך תקופות שונות. הבנת ההקשר ההיסטורי הזה חיונית לניתוח הזרמים התת-קרקעיים המעצבים את השיח של ימינו.

שורשי דעה קדומה זו נמתחים לאחור למאה ה-19, במיוחד עם הגעתם של מהגרים סינים לחוף המערבי בתקופת הבהלה לזהב. מונעים על ידי קשיים כלכליים וחיפוש הזדמנויות, מהגרים אלה נתקלו לעתים קרובות בעוינות ובחשדנות. עיתונים אמריקאים ודעת הקהל תיארו אותם לעתים קרובות כהשפעה זרה ומשחיתה מוסרית, והאשימו אותם בגניבת מקומות עבודה מאמריקאים לבנים ובדבקות במנהגים לא-אמריקאים. קריקטורות גזעניות תיארו גברים סינים כאיומים על נשים לבנות ואפיינו נשים סיניות כמעט אך ורק באמצעות סטריאוטיפים משפילים. רגש נפוץ זה הזין פרקטיקות מפלות והגיע לשיאו בחקיקה כמו חוק הדרת הסינים (Chinese Exclusion Act) של 1882, שהגביל בחומרה את ההגירה מסין וקידד אפליה גזעית בחוק הפדרלי. המונח ‘הסכנה הצהובה’ (Yellow Peril) הפך לפזמון חוזר בעיתונות, ותמצת את הפחד והאיבה שהופנו כלפי אנשים ממוצא מזרח אסייתי.

אמצע המאה ה-20 ראה שינוי, אך לא מיגור, של דעה קדומה זו. בעקבות המהפכה הקומוניסטית הסינית ותחילת המלחמה הקרה, סין הוצגה כיריבה גיאופוליטית. ארצות הברית עסקה בקמפיינים תעמולתיים נרחבים, שציירו את סין הקומוניסטית, ובהרחבה, אנשים ממוצא סיני, כחשודים מטבעם וחתרניים פוטנציאליים. עידן זה, שסומן על ידי מקארתיזם (McCarthyism) ופרנויה אנטי-קומוניסטית עזה, יצר אקלים שבו נאמנות הוטלה בספק ללא הרף, במיוחד עבור אלה עם קשרים למדינות אויב נתפסות. הדימוי המוקדם יותר של ה’זר הבלתי ניתן להטמעה’ הפך ל’מרגל פוטנציאלי’ או ‘אוהד קומוניסטי’.

שינוי משמעותי התרחש מאוחר יותר, במיוחד סביב התנועה לזכויות האזרח. כאשר אמריקאים אסייתים החלו להתארגן וליצור קואליציות עם קבוצות מיעוט אחרות בדרישה לשוויון, הופיע סטריאוטיפ חדש: ‘המיעוט לדוגמה’ (model minority). נרטיב זה תיאר באופן אסטרטגי אמריקאים אסייתים, כולל אמריקאים סינים, כחרוצים, מצליחים אקדמית ופסיביים פוליטית, תוך ניגוד מרומז בינם לבין קבוצות מיעוט אחרות שעסקו באקטיביזם קולני יותר. למרות שנראה חיובי, סטריאוטיפ זה שירת מטרה מפלגת, ששימשה להמעיט בהשפעת הגזענות המערכתית ולשסות קהילות מיעוט זו בזו, ובכך להסיט ביקורת ממבני הכוח הדומיננטיים. הוא גם התעלם בנוחות מההיסטוריה הארוכה של אפליה שעמדה בפני אמריקאים אסייתים ומהמגוון בתוך הקהילה עצמה.

בחינת השפה והטרופים המשמשים בדיונים עכשוויים על טכנולוגיה סינית חושפת הקבלות מדהימות לנרטיבים היסטוריים אלה. חששות לגבי ‘חדירה’, ‘גניבת נתונים’, ‘מניעים נסתרים’ ו’איומי ביטחון לאומי’ מהדהדים את הרטוריקה עמוסת החשדנות של המלחמה הקרה ועידן ה’סכנה הצהובה’. ההאשמה הבסיסית – שישויות או יחידים ממוצא סיני אינם אמינים מטבעם ועלולים להיות זדוניים כלפי ארצות הברית – נותרה עקבית להפליא. הנושא הספציפי עבר מהגירה לקומוניזם לטכנולוגיה, אך המבנה הבסיסי של הנרטיב מבוסס הפחד מראה המשכיות משמעותית. דפוס חוזר זה מצביע על כך שהתגובה ל-Deepseek אינה רק תוצר של תחרות טכנולוגית עכשווית, אלא גם מועצמת ומעוצבת על ידי דעות קדומות היסטוריות וטכניקות תעמולה מתמשכות אלה.

קביעת מסלול למנהיגות ב-AI: מעבר לתגובתיות פוזלת

אם ארצות הברית שואפת באמת לשמור על עמדת מנהיגות בתחום המתקדם במהירות של בינה מלאכותית, האקלים הנוכחי של חרדה תגובתית והתרברבות לאומנית סביב חידושים כמו Deepseek נראה לא פרודוקטיבי מיסודו. התקדמות במדע ובטכנולוגיה משגשגת לעתים רחוקות באווירה הנשלטת על ידי פחד וחשדנות, במיוחד כאשר אווירה זו מרתיעה בחינה פתוחה ולמידה פוטנציאלית מהתקדמויות גלובליות.

למעשה, ישנם היבטים בסיפור של Deepseek הראויים לבחינה מעמיקה יותר, לא כאיומים, אלא כנקודות למידה פוטנציאליות. המחויבות למודל ‘משקל פתוח’ (open-weight), המטפחת מחקר ונגישות, עומדת בניגוד לגנים הסגורים ההולכים וגדלים של AI קנייני. התושייה המדווחת בהשגת ביצועים גבוהים למרות מגבלות חומרה מעידה על כושר המצאה הנדסי. הדגש על מעורבות מומחים מתחומים מגוונים מעבר לטכנולוגיה טהורה, כגון היסטוריה ומדעים אחרים, מצביע על גישה פוטנציאלית הוליסטית יותר לפיתוח AI, המכירה בהשלכותיו החברתיות הרחבות יותר. אלו הם אלמנטים שיכולים ליידע ואולי לחזק את האקוסיסטם האמריקאי של AI.

מנהיגות אמיתית בתחום מקושר גלובלית כמו בינה מלאכותית לא ניתן להשיג רק על ידי הכרזה על עליונות או ניסיון לחנוק מתחרים באמצעים לא-טכניים. היא דורשת חדשנות מתמשכת, המטופחת על ידי סביבה המעריכה חקירה פתוחה, חשיבה ביקורתית ומעורבות בונה עם התפתחויות המתרחשות ברחבי העולם. הנטייה הנוכחית למסגר כל התקדמות מיריבים נתפסים כאיום קיומי מסכנת מספר השלכות שליליות:

1. מידע מוטעה: היא מטעה את הציבור ואת הדורות הבאים הפוטנציאליים של מפתחים וחוקרים לגבי טבעם האמיתי של פיתוחי AI והנוף הגלובלי. חינוך כוח העבודה העתידי דורש דיוק, לא אזעקנות.
2. חניקת שיתוף פעולה: היא מרתיעה חילופי רעיונות פתוחים ושיתופי פעולה פוטנציאליים שלעתים קרובות מזינים פריצות דרך מדעיות. פרוטקציוניזם יכול בקלות לדמם לבידודנות, ולעכב התקדמות.
3. החמצת הזדמנויות: היא מונעת למידה מהצלחות ואסטרטגיות של אחרים. דחיית Deepseek אך ורק על בסיס מוצאה פירושה התעלמות פוטנציאלית מלקחים יקרי ערך ביעילות, נגישות או מתודולוגיית פיתוח.
4. הקצאת משאבים שגויה: התמקדות מוגזמת בנטרול איומים חיצוניים נתפסים יכולה להסיט תשומת לב ומשאבים מטיפול באתגרים מקומיים קריטיים, כגון טיפוח כישרונות STEM, הבטחת פריסה אתית של AI, ופתרון בעיות פרטיות נתונים אמיתיות בתוך מגזר הטכנולוגיה האמריקאי עצמו.

במקום להגיב ברפלקסים מתקופת המלחמה הקרה, דרך פרודוקטיבית יותר קדימה תכלול הערכה צלולה של התפתחויות AI גלובליות, כולל Deepseek. היא דורשת טיפוח אקוסיסטם AI מקומי חזק הבנוי על יסודות חינוכיים חזקים, הנחיות אתיות וחדשנות אמיתית. פירוש הדבר להתחרות במרץ אך גם להכיר בכך שהתקדמות מגיעה לעתים קרובות מבנייה על עבודתם של אחרים, ללא קשר למוצא לאומי. אימוץ פתיחות היכן שמתאים, למידה מגישות שונות, והתמקדות בהתקדמויות טכנולוגיות ואתיות מוחשיות נראים סבירים הרבה יותר להבטיח תפקיד מוביל בעתיד ה-AI מאשר הסתמכות על נרטיבים המושרשים בחרדות היסטוריות ופוזות גיאופוליטיות. האתגר הוא לא רק להיראות כמנהיג, אלא להרוויח מנהיגות זו באמצעות מצוינות ניתנת להדגמה ואסטרטגיה צופה פני עתיד ומודעת גלובלית.