ניווט העתיד: מסלול הטכנולוגיה וצומת הדרכים הכלכלי של סין

הנרטיב סביב מגזר הטכנולוגיה של סין, שבעבר נשלט על ידי השלישייה שנראתה בלתי ניתנת לערעור של Baidu, Alibaba ו-Tencent – הידועות ביחד כ-“BAT” – עבר שינוי עמוק. עבור משקיפים שעקבו אחר העלייה הכלכלית של סין מאז אותם ימים מסחררים, ברור שהנוף השתנה. Baidu, בפרט, ענקית החיפוש שהייתה פעם אבן פינה בחיי הדיגיטל של סין, מוצאת את עצמה במצב שונה כיום, ואינה תופסת עוד את אותו אוויר פסגות במבנה הכלכלי של האומה. השאלה הגדולה מתנוססת: כיצד נראה הנתיב קדימה עבור הטיטאנית לשעבר הזו? התשובה, כך נראה, טמונה במידה רבה בהימור ארוך טווח ובעל סיכון גבוה על כוחה הטרנספורמטיבי של הבינה המלאכותית. כיוון אסטרטגי זה מהווה חלק מכריע במארג רחב ומורכב יותר, הכולל שחקני AI מתפתחים המתמודדים עם שינויים מהירים, מסגרות רגולטוריות מורכבות המעצבות את חזית הטכנולוגיה, ולחצים כלכליים בסיסיים המאתגרים את יסודות הפעילות העסקית בתוך סין. הבנת המיזם השאפתני של Baidu דורשת התבוננות מעבר לפני השטח, התעמקות בפרטי השקעותיה ב-AI והערכת הפוטנציאל שלהן להצית מחדש את עתידה של החברה בתוך תחרות עזה ודינמיקת שוק משתנה.

ההימור הנועז של Baidu על בינה מלאכותית

האם ההשקעה המתמשכת והמשמעותית של Baidu בבינה מלאכותית, בדגש מיוחד על התחום המאתגר של כלי רכב אוטונומיים, יכולה באמת לשמש כמנוע לצמיחתה העתידית ולהתאוששותה? זוהי השאלה המרכזית המניעה דיונים על אסטרטגיית החברה. במשך שנים, Baidu השקיעה משאבים במחקר ופיתוח של AI, ומיצבה את עצמה כחלוצה בסצנת ה-AI המתפתחת של סין. פלטפורמת Apollo, יוזמת הקוד הפתוח שלה לנהיגה אוטונומית, מהווה עדות למחויבות זו. היא מייצגת חזון נועז: יצירת אקוסיסטם לטכנולוגיית נהיגה עצמית שעשויה לחולל מהפכה בתחבורה ובלוגיסטיקה.

עם זאת, הדרך רצופה מכשולים.

• מכשולים טכנולוגיים: השגת אוטונומיה מלאה ברמה 4 או 5 נותרה אתגר טכני עצום, הדורש פריצות דרך בטכנולוגיית חיישנים, כוח עיבוד ואלגוריתמים מתוחכמים המסוגלים לנווט בסביבות עולם אמיתי מורכבות ובלתי צפויות.
• נוף רגולטורי: פריסה רחבת היקף של כלי רכב אוטונומיים מחייבת מסגרות רגולטוריות ברורות ותומכות, המכסות הכל, החל מתקני בטיחות ואחריות ועד לפרטיות נתונים ואבטחת סייבר. ניווט בסביבה הרגולטורית המתפתחת בסין, ואולי גם בעולם, מוסיף שכבה נוספת של מורכבות.
• תחרות עזה: Baidu אינה לבד במירוץ הזה. היא מתמודדת עם תחרות קשה מצד יריבות מקומיות, כולל ענקיות טכנולוגיה אחרות כמו Alibaba ו-Tencent, סטארט-אפים מתמחים בתחום הרכב האוטונומי כגון Pony.ai ו-WeRide, ויצרניות רכב מסורתיות המפתחות במהירות יכולות אוטונומיות משלהן. שחקנים גלובליים גם מטילים צל ארוך.
• עתירות הון: פיתוח ופריסה של טכנולוגיית רכב אוטונומי הם יקרים בצורה יוצאת דופן, ודורשים השקעה מסיבית ומתמשכת במחקר ופיתוח, בדיקות, מיפוי ותשתיות. יצירת החזר על השקעה זו עשויה לקחת שנים, אם לא עשורים.

מעבר לכלי רכב אוטונומיים, שאיפות ה-AI של Baidu מתרחבות למודלי היסוד שלה, בעיקר ה-ERNIE Bot, תשובתה לתופעת מודלי השפה הגדולים (LLM) העולמית. התחרות בתחום ה-AI הגנרטיבי מציבה מערך אתגרים משלה, כולל ביצועי מודלים, בידול, שיקולים אתיים ומציאת אסטרטגיות מונטיזציה ישימות.

הצלחת אסטרטגיית ה-AI של Baidu תלויה ביכולתה להתגבר על מכשולים משמעותיים אלה. האם המומחיות העמוקה שלה בנתוני מיפוי וחיפוש יכולה לספק יתרון ייחודי בתחום הרכב האוטונומי? האם ERNIE Bot יכול לחצוב לעצמו נישה משמעותית בשוק ה-LLM ההולך ומתמלא במהירות? המחויבות ארוכת השנים של החברה מספקת בסיס, אך המינוח “הימור גדול” לוכד במדויק את הסיכונים המשמעותיים הכרוכים בכך. זהו הימור מחושב על עתיד שבו AI מחלחל לתעשיות, ו-Baidu מקווה שהשקעותיה המוקדמות והעמוקות ימקמו אותה לא רק להשתתף, אלא להוביל. מסעה יהיה אינדיקטור שייבחן מקרוב האם ענקיות טכנולוגיה מבוססות יכולות לבצע בהצלחה שינוי כיוון ולרתום את כוחה של ה-AI כדי להגדיר מחדש את הרלוונטיות העתידית שלהן.

החולות הנודדים: ההיערכות האסטרטגית מחדש של Baichuan

הדינמיות וקצב השינויים האכזרי לעיתים בתוך מגזר הבינה המלאכותית מומחשים בצורה חיה על ידי המסלול האחרון של Baichuan Intelligence. Baichuan, הנמנית עם “נמרי ה-AI” הבולטים של סין – סטארט-אפים המושכים תשומת לב ומימון משמעותיים – עברה לפי הדיווחים שינויים מהותיים הן במבנה ההנהגה שלה והן בכיוון האסטרטגי שלה השנה. התפתחות זו מדגישה את התנודתיות הטבועה בתחום שבו פריצות דרך טכנולוגיות, דרישות שוק ולחצים רגולטוריים מתלכדים ליצירת נוף המשתנה ללא הרף.

בעוד שהפרטים הספציפיים של ההתאמות הפנימיות של Baichuan עשויים שלא להיות ידועים במלואם לציבור, שינויי כיוון כאלה מעידים לעתים קרובות על מגמות ואתגרים רחבים יותר בתעשייה העומדים בפני סטארט-אפים בתחום ה-AI:

• ממודלי יסוד להתמקדות ביישומים: המירוץ הראשוני כרוך לעתים קרובות בבניית מודלי יסוד גדולים וחזקים. עם זאת, העלות העצומה והתחרות בתחום זה עשויות להוביל חברות לשנות כיוון לפיתוח יישומים מיוחדים יותר המותאמים לתעשיות או למקרי שימוש ספציפיים, שבהם הבידול והמונטיזציה עשויים להיות ברורים יותר. השינויים ב-Baichuan יכולים לשקף עידון אסטרטגי כזה, מעבר מיכולות כלליות לפתרונות ממוקדים.
• מציאות שוק ולחצי מימון: מחזור ההייפ סביב AI יכול להוביל לציפיות מנופחות. ככל שהשווקים מתבגרים, סטארט-אפים מתמודדים עם לחץ גובר להפגין מודלים עסקיים ישימים ונתיבים לרווחיות. ייתכן שיהיה צורך בשינויים אסטרטגיים כדי להתאים לציפיות המשקיעים, להבטיח סבבי מימון נוספים, או להסתגל לאקלים כלכלי מאתגר יותר. שינויים בהנהגה יכולים לעתים קרובות ללוות התאמות אלה, ולהביא מומחיות או פרספקטיבות חדשות הנחשבות נחוצות לשלב הצמיחה הבא.
• ניווט בסביבה הרגולטורית: ככל שממשלות ברחבי העולם, כולל בייג’ינג, מנסחות תקנות לפיתוח ופריסה של AI, חברות חייבות להתאים את האסטרטגיות שלהן. ייתכן שיידרשו שינויים כדי לעמוד בכללים חדשים הנוגעים לשימוש בנתונים, שקיפות אלגוריתמית או הגבלות יישום ספציפיות. היבט רגולטורי זה מוסיף שכבה נוספת של מורכבות המחייבת זריזות אסטרטגית.
• רמות טכנולוגיות או פריצות דרך: ההתקדמות ב-AI אינה תמיד ליניארית. חברות עשויות להתאים את האסטרטגיה שלהן בהתבסס על רמות נתפסות בתחומי מחקר מסוימים או, לחלופין, לשנות כיוון במהירות כדי לנצל פריצות דרך בלתי צפויות, בין אם שלהן ובין אם כאלה המופיעות במקומות אחרים בתחום.

השינוי המדווח של Baichuan משמש כמיקרוקוסמוס להתפתחות המהירה של תעשיית ה-AI הרחבה יותר. סטארט-אפים חייבים להעריך מחדש ללא הרף את מיצובם התחרותי, היתרון הטכנולוגי שלהם והתאמתם לשוק. היכולת להסתגל, לקבל החלטות אסטרטגיות קשות, ואולי לשנות מבני הנהגה היא חיונית להישרדות ולהצלחה. התבוננות כיצד חברות כמו Baichuan מנווטות במים סוערים אלה מספקת תובנות יקרות ערך לגבי חזית הפיתוח של AI בסין והלחצים העזים המעצבים את עתידה של טכנולוגיה טרנספורמטיבית זו. מסען מדגיש את האיזון העדין בין יעדים טכנולוגיים שאפתניים לבין הדרישות הפרגמטיות של בניית עסק בר קיימא בזירה גלובלית תחרותית ביותר ומשתנה במהירות.

התרת סבך הרגולציה: ידה של בייג’ינג בבום ה-AI

הפיתוח והפריסה של בינה מלאכותית אינם מתרחשים בחלל ריק. בסין, הממשלה ממלאת תפקיד משמעותי ורב-פנים בעיצוב מסלול תעשיית ה-AI. הבנת גישתה של בייג’ינג לרגולציה חיונית להבנת ההזדמנויות והמגבלות העומדות בפני חברות כמו Baidu ו-Baichuan. תובנות של משקיפים כמו Jeremy Daum, עמית בכיר במרכז Paul Tsai China באוניברסיטת Yale ומייסד China Law Translate, שופכות אור על המנגנונים והפילוסופיות העומדות בבסיס האסטרטגיה הרגולטורית של סין, ולעתים קרובות משוות אותה לגישות הנראות במערב, במיוחד בארצות הברית.

השליטה של בייג’ינג בתעשיית ה-AI באה לידי ביטוי במספר דרכים:

• תכנון מלמעלה למטה ומדיניות תעשייתית: סין זיהתה במפורש את ה-AI כעדיפות אסטרטגית בתוכניות פיתוח לאומיות. הדבר כרוך בקביעת יעדים שאפתניים, הפניית מימון ממשלתי לתחומי מחקר וחברות מפתח, וטיפוח אלופים לאומיים. גישה זו מלמעלה למטה שואפת להאיץ את הפיתוח ולהשיג מנהיגות גלובלית בתחומי AI ספציפיים.
• רישוי ורישום אלגוריתמים: סין יישמה תקנות המחייבות חברות לרשום את האלגוריתמים שלהן, במיוחד אלה המשמשים במערכות המלצה ו-AI גנרטיבי. הדבר מספק לרשויות נראות לגבי אופן פעולתן של מערכות אלה ומאפשר פיקוח בנוגע ליצירת תוכן והשפעות חברתיות פוטנציאליות. קבלת רישיונות נחוצים יכולה להיות תנאי מוקדם לפריסת שירותי AI מסוימים.
• מסגרות לממשל נתונים: מתוך הכרה בכך שנתונים הם נשמת אפה של ה-AI, סין חוקקה חוקי הגנת נתונים מקיפים, כגון חוק הגנת המידע האישי (PIPL) וחוק אבטחת הנתונים (DSL). בעודם מכוונים להגנה על פרטיות האזרחים והביטחון הלאומי, תקנות אלה גם מכתיבות כיצד חברות יכולות לאסוף, לאחסן, לעבד ולהעביר נתונים, ומשפיעות באופן משמעותי על אימון ופריסה של מודלי AI, במיוחד עבור חברות עם פעילות בינלאומית.
• קביעת קווים מנחים ותקנים אתיים: הממשלה פרסמה קווים מנחים המתייחסים לשיקולים אתיים ב-AI, המכסים תחומים כמו הוגנות, שקיפות, אחריות ומניעת שימוש לרעה. בעוד שלעתים מנוסחים כקווים מנחים, אלה לעתים קרובות מאותתים על כוונה רגולטורית ויכולים להשפיע על התנהגות תאגידית ועיצוב מוצרים.

בהשוואה לגישה האמריקאית, עוליםמספר הבדלים. המערכת האמריקאית נוטה להיות מקוטעת יותר, ומסתמכת יותר על תקנות מגזריות קיימות ומשפט מקובל, עם דיונים מתמשכים על הצורך בחקיקת AI פדרלית מקיפה. בעוד שסוכנויות אמריקאיות הופכות פעילות יותר, הגישה הכוללת מאופיינת לעתים קרובות כיותר מונעת שוק ומלמטה למעלה, עם פחות התערבות ישירה של המדינה בהכוונת פיתוח תעשייתי בהשוואה לאסטרטגיה הלאומית המפורשת של סין.

הגישה הרגולטורית של סין מציגה חרב פיפיות. מצד אחד, האסטרטגיה המתואמת והמכוונת על ידי המדינה יכולה פוטנציאלית להאיץ את פריסת ה-AI במגזרים בעלי עדיפות ולהבטיח התאמה ליעדים לאומיים. מצד שני, בקרות מחמירות, במיוחד סביב נתונים ואלגוריתמים, עלולות לחנוק חדשנות, להגדיל את נטל הציות על חברות וליצור חסמי כניסה. הסאגה המתמשכת סביב TikTok, שבבעלות ByteDance הסינית, מדגימה את יחסי הגומלין המורכבים בין טכנולוגיה, פרטיות נתונים, חששות לביטחון לאומי ומתחים גיאופוליטיים הנובעים מפילוסופיות רגולטוריות שונות והאופי הגלובלי של פלטפורמות דיגיטליות. ניווט ברשת רגולטורית סבוכה זו הוא אתגר קריטי עבור כל ישות המעורבת באקוסיסטם ה-AI של סין.

סדקים ביסודות: כספי השלטון המקומי והאקלים העסקי

בעוד שהחזיתות הטכנולוגיות של ה-AI כובשות כותרות, הבריאות הכלכלית הבסיסית והסביבה המנהלית בתוך סין משפיעות באופן משמעותי על מסלול כל העסקים, כולל חברות טכנולוגיה חדשניות. מגמה מדאיגה שהודגשה על ידי משקיפים נוגעת ללחצים הפיננסיים הגוברים על הרשויות המקומיות בסין ולהשלכות הפוטנציאליות במורד הזרם על האקלים העסקי. חלק מהניתוחים מצביעים על כך שלחץ פיסקלי מאלץ רשויות מקומיות מסוימות לאמץ פרקטיקות המזיקות לאמון העסקי, המתוארות לעתים באופן מטפורי כ’דיג במים עמוקים’ – כלומר, נקיטת אמצעים אגרסיביים לחילוץ הכנסות מהמגזר הפרטי.

שורשי הבעיה מורכבים:

• תלות פיסקלית: רשויות מקומיות רבות הסתמכו בעבר במידה רבה על מכירת קרקעות ליזמים כדי לממן את פעילותן ופרויקטי התשתית שלהן. ככל ששוק הנדל”ן מתקרר ומדיניות הממשל המרכזי שואפת לרסן ספקולציות בנדל”ן, מקור הכנסה חיוני זה הצטמצם משמעותית.
• מנדטים ללא מימון: רשויות מקומיות נדרשות לעתים קרובות ליישם מדיניות לאומית ולספק שירותים ציבוריים (בריאות, חינוך, תחזוקת תשתיות) מבלי לקבל תמיד מימון תואם מהממשל המרכזי, מה שמוביל לגירעונות תקציביים מבניים.
• נטל חובות: שנים של הוצאות על תשתיות, שלעתים קרובות מומנו באמצעות רכבי מימון של השלטון המקומי (LGFVs), הביאו לחוב מצטבר משמעותי, והוסיפו לחץ נוסף לקופות המקומיות.

מול לחצים אלה, רשויות מקומיות מסוימות עשויות להתפתות או להיאלץ לחפש מקורות הכנסה חלופיים, מה שעלול להוביל לפעולות הפוגעות בסביבה העסקית:

• קנסות ועונשים שרירותיים: עסקים עלולים להתמודד עם בדיקה מוגברת והטלת קנסות או עונשים שנראים לא פרופורציונליים או מבוססים על פרשנויות מעורפלות של תקנות.
• היטלים ועמלות מוגברים: עמלות חדשות או ‘תרומות’ עשויות להתבקש מחברות, תוך טשטוש הגבול בין מיסוי לגיטימי לדרישות דמויות סחיטה.
• עיכובים בתשלומים ובאישורים: ממשלות הנאבקות עם תזרים מזומנים עלולות לעכב תשלומים המגיעים לקבלנים פרטיים או להאט אישורים מנהליים חיוניים, ובכך לפגוע בפעילות העסקית.

תופעה זו מצביעה על מה שחלק מהאנליסטים מתארים כתמריצים מעוותים בתוך המערכת. כאשר פקידים מקומיים מתמודדים עם לחץ עז לעמוד ביעדים פיסקליים או לנהל חובות עם מקורות הכנסה מסורתיים הולכים ופוחתים, המיקוד שלהם יכול לעבור מטיפוח צמיחה כלכלית ארוכת טווח לחילוץ הכנסות לטווח קצר. סביבה כזו שוחקת את האמון והצפיות, מרכיבים מרכזיים להשקעה והתרחבות עסקית.

הטיעון גורס כי התאוששות אמיתית ומתמשכת באמון העסקי – חיונית לבריאותה הכלכלית הכוללת של סין – דורשת יותר מאשר הצהרות מדיניות בלבד. היא מחייבת התמודדות עם בעיות מבניות בסיסיות אלה ורפורמה במבני התמריצים השוררים בממשל המקומי. עד שבייג’ינג תטפל בשורשי הלחץ הפיסקלי המקומי ותבטיח סביבת פעולה צפויה, הוגנת ושקופה יותר, עסקים עשויים להישאר מהססים להתחייב להון ולהרחיב פעילות, ללא קשר להזדמנויות במגזרים כמו AI. רקע כלכלי מקומי מאתגר זה מהווה חלק קריטי, שלעתים קרובות מתעלמים ממנו, במציאות המורכבת העומדת בפני חברות המנווטות את עתידה של סין.

בריחה מהשוואות: מדוע דרכה של סין שונה מעברה של יפן

בתוך דיונים על האתגרים הכלכליים הנוכחיים של סין – האטה בצמיחה, לחצים דמוגרפיים ובעיות משמעותיות במגזר הנדל”ן – לעתים קרובות נערכות השוואות לניסיונה של יפן במהלך “העשורים האבודים” שלה שהחלו בשנות ה-90. המונח “יפניפיקציה” הפך לקיצור דרך לעתיד פוטנציאלי של קיפאון ממושך, דפלציה והמאבק להתגבר על תוצאות התפוצצות בועת נכסים. עם זאת, טיעון נגדי משכנע מציע שבעוד סין מתמודדת עם רוחות נגדיות שאין להכחישן, ההשוואה הישירה עם יפן של שנות ה-90 היא פשטנית מדי ועלולה להטעות בהבנת מצבה הייחודי של סין ובגיבוש תגובות מדיניות יעילות.

מספר הבדלים מרכזיים מבדילים את סין העכשווית מיפן לפני שלושה עשורים:

• שלב הפיתוח: בשנות ה-90, יפן כבר הייתה מדינה בעלת הכנסה גבוהה, מתועשת לחלוטין, הפועלת בחזית הטכנולוגית. סין, למרות התקדמותה המהירה, נותרה מדינה בעלת הכנסה בינונית-גבוהה עם מרחב משמעותי לצמיחת ‘catch-up’, עיור מתמשך ופוטנציאל לגידול בפריון באמצעות אימוץ טכנולוגי ושדרוג תעשייתי. המבנה הכלכלי שלה ומנועי הצמיחה הפוטנציאליים שונים באופן יסודי.
• יכולת המדינה וכלי מדיניות: למדינה הסינית יש מידה של שליטה על הכלכלה והמערכת הפיננסית העולה בהרבה על זו של יפן בשנות ה-90. לבייג’ינג יש מגוון רחב יותר של מנופי מדיניות – פיסקליים, מוניטריים ומנהליים – שהיא יכולה להפעיל כדי לנהל מיתונים כלכליים, לארגן מחדש חובות ולהפנות השקעות, אם כי בדרגות שונות של יעילות ותופעות לוואי פוטנציאליות.
• מערכת פוליטית: המערכת הפוליטית הריכוזית, החד-מפלגתית בסין מאפשרת יישום מדיניות החלטי (אם כי לא תמיד אופטימלי), בניגוד חד למערכת הדמוקרטית של יפן, שהתמודדה עם אתגרים פוליטיים בחקיקת רפורמות מהירות ומקיפות במהלך המשבר שלה.
• דינמיות טכנולוגית: בעוד שיפן הייתה מובילה טכנולוגית, סין כיום משולבת עמוקות ברשתות חדשנות גלובליות ובעלת מגזר טכנולוגי תוסס, אם כי מתמודד עם אתגרים (כפי שמודגם על ידי ההתפתחויות המתמשכות ב-AI). דינמיות זו מציעה אפיקים פוטנציאליים לצמיחה עתידית שהיו פחות ברורים בכלכלתה הבוגרת של יפן.
• דמוגרפיה: בעוד ששתי המדינות מתמודדות עם אתגרים דמוגרפיים, התזמון וההקשר שונים. המעבר הדמוגרפי של סין מתרחש בשלב מוקדם יותר של התפתחות כלכלית בהשוואה ליפן.

תומכי השקפה זו טוענים כי התמקדות מוגזמת בנרטיב ה”יפניפיקציה” מסתכנת באבחון שגוי של בעיותיה של סין ובהתעלמות מהגורמים הספציפיים המעצבים את מסלולה הכלכלי. האתגרים של סין ייחודיים, ונובעים ממודל הפיתוח הספציפי שלה, היקף כלכלתה, מבנה החוב הייחודי שלה (כבד בחובות תאגידיים וממשל מקומי), ויחסיה המורכבים עם הכלכלה הגלובלית. בעוד שניתן ללמוד לקחים מניסיונה של יפן בנוגע לסכנות של בועות נכסים ולקשיים בניהול לחצים דפלציוניים, החלת התווית באופן גורף מתעלמת מהבחנות מכריעות. גיבוש פתרונות יעילים לבעיות הכלכליות של סין דורש הבנה מעמיקה של נסיבותיה הספציפיות, במקום להסתמך על אנלוגיות היסטוריות שעלולות להסתיר יותר מאשר להאיר. הדרך קדימה עבור סין תהיה שלה, מעוצבת על ידי הכלכלה הפוליטית הייחודית שלה ובחירות המדיניות שיתקבלו בבייג’ינג.