הזירה הגלובלית של בינה מלאכותית (Artificial Intelligence) עדה לשינוי מרתק, ריקוד מורכב של תחרות ושיתוף פעולה שבו הפרס האולטימטיבי הוא לאו דווקא עליונות מוחלטת. בעוד ענקיות טכנולוגיה ברחבי העולם נאבקות על שליטה בזירה עתירת סיכונים זו, צץ נרטיב משכנע, המצביע על כך שסין עשויה למקם את עצמה אסטרטגית למקום שני חזק ולא לניצחון מוחלט. נקודת מבט זו קיבלה בולטות בוועידת המפתחים האחרונה של גוגל (Google) I/O, שבה הוצגו באופן בולט מודלים של בינה מלאכותית שפותחו בסין לצד אלה של חברות טכנולוגיה מובילות בארה"ב (U.S.). כאשר מודלים גדולים של שפה (LLMs) הופכים יותר ויותר לאמת המידה של יכולת טכנולוגית, ההתקדמות המהירה של סין מעצבת מחדש את הדינמיקה של מרוץ הבינה המלאכותית העולמי.
עלייה בולטת של מודלים סיניים של בינה מלאכותית
תצוגת ה-I/O השנתית של גוגל סיפקה פלטפורמה להדגשת ההתקדמות המדהימה שנעשתה על ידי מודלים סיניים של בינה מלאכותית. טבלת ה-Chatbot Arena הציגה שמות כמו DeepSeek, Hunyuan TurboS של טנסנט (Tencent), Qwen של עליבאבא (Alibaba) ו-GLM-4 של Zhipu, לא רק כמשתתפים אלא כמתמודדים משמעותיים. מודלים אלה הדגימו יכולות יוצאות דופן, במיוחד בתחומים קריטיים כמו קידוד (coding) ודיאלוגים מורכבים. מגמה מתפתחת זו מצביעה על כך שבעוד שחברות אמריקאיות כמו OpenAI וגוגל שומרות על יתרון כולל, השאיפות של סין בתחום הבינה המלאכותית צוברות בהדרגה תאוצה, ומאתגרות את הסדר הקיים.
החלטה אסטרטגית?
עם זאת, עולה שאלה מעוררת מחשבה: האם סין באמת שואפת לנצח במרוץ הבינה המלאכותית באופן מוחלט? אנג’לה ג’אנג (Angela Zhang), פרופסור למשפטים באוניברסיטת דרום קליפורניה, מציעה נקודת מבט מסקרנת. היא סבורה שייתכן שבייג’ינג (Beijing) קבעה אסטרטגית שהבטחת מקום שני קרוב בבינה מלאכותית משרתת את האינטרסים הכלכליים והגיאופוליטיים הרחבים יותר של סין בצורה יעילה יותר מאשר שאיפה לעליונות ישירה. עמדה לכאורה לא אינטואיטיבית זו נעוצה במשחק גומלין מורכב של גורמים, כולל הגבלות יצוא אמריקאיות והתמקדותה של סין בהסתמכות עצמית.
השפעת הגבלות הסמיקונדקטור האמריקאיות
האמצעים האגרסיביים של ממשלת ארה"ב להגביל את יצוא הסמיקונדקטורים המתקדמים לסין מילאו תפקיד משמעותי בעיצוב אסטרטגיית הבינה המלאכותית של סין. על ידי חסימת מכירת שבבים קריטיים, כמו H20 של אנבידיה (Nvidia), וושינגטון (Washington) שואפת לשמור על יתרון טכנולוגי. עם זאת, מדיניות זו עוררה שלא במתכוון את סין להאיץ את הפיתוח של יכולות הסמיקונדקטור המקומיות שלה. חברות סיניות, כולל וואווי (Huawei) וקמבריקון (Cambricon), נעו במהירות כדי למלא את החלל. השבב Ascend 910c של וואווי, למשל, כבר מספק כ-60% מביצועי ההסקה של H100 של אנבידיה, מה שמדגים את ההתקדמות המהירה של סין בתחום קריטי זה.
יתר על כן, בקרת יצוא השבבים האמריקאית מתרחבת מעבר לסין, ומקיפה שווקים קריטיים כמו הודו (India), מלזיה (Malaysia) וסינגפור (Singapore). להגבלות רחבות אלה יש פוטנציאל להניע כלכלות מתעוררות לכיוון סין, ובכך להגביר בעקיפין את הביקוש לטכנולוגיה סינית.
שינויי מדיניות והשלכות גלובליות
למורכבות נוספת, ממשל טראמפ (Trump administration) ביטל לאחרונה את כלל הפצת הבינה המלאכותית של עידן ביידן (Biden-era), שסיווג מדינות לשכבות לייצוא שבבי בינה מלאכותית. במקום זאת, המינהל פרסם הנחיות חדשות הקובעות כי השימוש בשבבי בינה מלאכותית Ascend של וואווי בכל מקום בעולם מפר את בקרות היצוא של ארה"ב. מהלך זה מטיל למעשה איסור גלובלי על שבבים אלה, בטענה שהם משלבים טכנולוגיה אמריקאית ולכן הם כפופים לתחום השיפוט הרגולטורי של ארה"ב.
סין מתחה ביקורת חריפה על אכיפה חוץ-טריטוריאלית חסרת תקדים זו, והזהירה מפני השלכות משפטיות על גופים המצייתים להנחיה האמריקאית. בייג’ינג טוענת שהפעולה האמריקאית פוגעת בנורמות הסחר הבינלאומיות ומערערת את האינטרסים הפיתוחיים של סין.
התגובה של סין: הסתמכות עצמית על מוליכים למחצה
בתגובה לאתגרים אלה, מנהיגי הבינה המלאכותית של סין הגבירו את מאמציהם להשיג הסתמכות עצמית על מוליכים למחצה. וואווי, למשל, עומדת בראש קואליציה במטרה להשיג אוטונומיה של 70% במוליכים למחצה עד 2028. החשיפה האחרונה של ה-CloudMatrix 384 AI supernode של וואווי מייצגת פריצת דרך משמעותית, הפותרת צוואר בקבוק קריטי בתשתית המחשוב של הבינה המלאכותית של סין.
הגישה האסטרטגית של Tencent
האסטרטגיה של טנסנט ממחישה עוד יותר את השינוי האסטרטגי הזה. בפסגת הבינה המלאכותית במאי, הציגה טנסנט מודלים מתקדמים כמו TurboS לדיאלוג וקידוד באיכות גבוהה, T1-Vision לנימוקי תמונה ו-Hunyuan Voice לאינטראקציות דיבור מתוחכמות. בנוסף, טנסנט אימצה גישות קוד פתוח (open-source), והפכה את מודל Hunyuan 3D שלה לזמין באופן נרחב, מה שהביא ליותר מ-1.6 מיליון הורדות. זה מדגיש את המחויבות של סין לטפח קהילות מפתחים גלובליות ולקידום האימוץ הנרחב של טכנולוגיות הבינה המלאכותית שלה.
חוות דעת של מומחים: גישה מחושבת
אריק שמידט (Eric Schmidt), מנכ"ל גוגל לשעבר, ציין כי, בנוסף ל-DeepSeek, המודלים הבולטים ביותר של סין כוללים את Qwen של עליבאבא ואת Hunyuan של טנסנט. הוא מציין שרמת הביצועים שלהם קרובה למדי ל-o1 של OpenAI, שלדעתו הוא הישג יוצא דופן.
ג’אנג (Zhang) מ-USC סבורה שהמיקום הזה מכוון. במקום להסתכן בהסלמות נוספות במתחים בין ארה"ב לסין, נראה שבייג’ינג מסתפקת בטיפוח מערכות אקולוגיות מקומיות ובינלאומיות חזקות סביב הטכנולוגיה שלה. עמדה זו תואמת היטב את הדגש המסורתי של סין על אוטונומיה אסטרטגית וחדשנות מצטברת.
דינמיקת קוד פתוח והתרחבות שוק
דינמיקת קוד פתוח מחזקת עוד יותר את הגישה המחושבת הזו. עם מחסומים טכניים נמוכים יותר בהסקה של בינה מלאכותית - פלח שוק מתרחב במהירות שאמור לשלוט ב-70% מדרישת החישוב של בינה מלאכותית עד 2026, על פי ברקליס (Barclays) - תעשיית הבינה המלאכותית של סין יכולה להרוויח באופן משמעותי מאימוץ נרחב של פתרונות שפותחו באופן מקומי.
מהדורות קוד פתוח מחברות סיניות כמו DeepSeek ובאיצ’ואן (Baichuan) גם מחזקות את מעורבות המפתחים הגלובלית, ועלולות לקזז את מאמצי הריסון האמריקאיים על ידי יצירת מערכות אקולוגיות מגוונות וגלובליות המסתמכות על טכנולוגיה סינית.
אתגרים ומגבלות
למרות ההתקדמות הזו, נותרו אתגרים משמעותיים. בעוד שמודלים סיניים מצטיינים מבחינה טכנית, האימוץ הגלובלי שלהם נותר מוגבל, בעיקר לשווקים המקומיים. סוגיות כמו עיצוב ממשק, היכרות משתמשים ותמיכת מפתחים עדיין מעניקות למודלים מבוססי ארה"ב יתרון מובהק בזירה הבינלאומית. יתר על כן, למרות צעדי חומרה מרשימים, סין ממשיכה לפגר אחרי ארה"ב בתחכום תוכנה ושילוב אקולוגי. גישור על פער זה יהיה חיוני עבור סין להשגת יעדיה האסטרטגיים בזירת הבינה המלאכותית.
המסלול: צמצום הפער
עם זאת, המסלול ברור. המודלים הבסיסיים של סין מצמצמים במהירות פערים טכניים. עם תמיכה ממשלתית אסטרטגית והשקעה ניכרת בהסתמכות עצמית על מוליכים למחצה, נראה שסין עומדת לא רק לעמוד בסנקציות האמריקאיות אלא גם לשגשג בתוך המגבלות שלהן. חוסן ונחישות אלה מדגישים את המחויבות ארוכת הטווח של סין להפוך לשחקנית מרכזית בנוף הבינה המלאכותית העולמי.
מסגור מחדש של מרוץ AI
התובנה של ג’אנג ממסגרת מחדש את מרוץ הבינה המלאכותית פחות כמשחק סכום אפס (zero-sum game) ויותר כתחרות רב-קוטבית, שבה מדינות מבקשות עליונות אסטרטגית ולא מוחלטת. עבור סין, להיות במקום השני עשוי להיות מועיל יותר, לצמצם את החיכוך הגיאופוליטי תוך הבטחת יתרונות כלכליים משמעותיים באמצעות הסתמכות עצמית על טכנולוגיה ושותפויות בינלאומיות. גישה ניואנסית זו משקפת הבנה עמוקה של המורכבות של נוף הבינה המלאכותית העולמי.
עתיד המנהיגות בבינה מלאכותית
נוף הבינה המלאכותית מתפתח במהירות. מנהיגות בתחום זה תהיה תלויה יותר ויותר ביכולת הסתגלות, שיתוף פעולה גלובלי ותובנה אסטרטגית ולא רק בכוח מחשוב גולמי. לעת עתה, המרדף המדוד של סין אחר המקום השני עשוי להיות בדיוק סוג החשיבה החדשנית שהעולם הטכנולוגי צריך - פחות על שליטה מוחלטת ויותר על תחרותיות בת קיימא ואסטרטגית. שינוי פרדיגמה זה יכול להוביל למערכת אקולוגית גלובלית מאוזנת ושיתופית יותר של בינה מלאכותית, שתועיל לכל המשתתפים.
לסיכום, הגישה של סין למרוץ החימוש של הבינה המלאכותית מעידה על שינוי בדינמיקת הכוח העולמית, שבה מיצוב אסטרטגי והסתמכות עצמית עשויים להיות יתרון יותר מאשר שאיפה לשליטה מוחלטת. על ידי התמקדות בבניית יכולות מקומיות חזקות, טיפוח שותפויות בינלאומיות וניווט מורכבות גיאופוליטיות, סין מפסלת תפקיד ייחודי ומשפיע בעתיד הבינה המלאכותית. אסטרטגיה זו לא רק מאפשרת לסין לקדם את האינטרסים הכלכליים והטכנולוגיים שלה, אלא גם תורמת לנוף גלובלי מגוון ותחרותי יותר, המטפח חדשנות ושיתוף פעולה חוצה גבולות. העולם צופה מקרוב ככל שהנרטיב הזה מתפתח, מעצב את המסלול של פיתוח הבינה המלאכותית ואת השפעתה על החברה ככלל. ההשלכות ארוכות הטווח של הבחירות האסטרטגיות של סין ללא ספק יהדהדו במשך עשורים רבים.