השופט מאשר תביעת זכויות יוצרים נגד מטא

ליבת הטענות

קבוצת סופרים, הכוללת שמות בולטים כמו ריצ’רד קדרי, כריסטופר גולדן, טא-נהיסי קואטס והקומיקאית שרה סילברמן, מתמודדת מול ענקית הטכנולוגיה מטא במאבק משפטי שעשוי להוות תקדים משמעותי לצומת שבין בינה מלאכותית ודיני זכויות יוצרים. בלב העניין עומדת הטענה כי מטא השתמשה בחומר המוגן בזכויות יוצרים מספרי המחברים, ללא הסכמתם, כדי לאמן את מודל הבינה המלאכותית LLaMA שלה. התובעים טוענים כי שימוש לא מורשה זה בקניין הרוחני שלהם מהווה הפרה ברורה של זכויותיהם.

המחברים טוענים כי מעשיה של מטא לא היו רק מקרה של התעלמות או הפרה בשוגג. הם טוענים כי חלק מתגובות LLaMA נלקחו ישירות מיצירותיהם שפורסמו, ולמעשה אפשרו למטא להרוויח ממאמציהם היצירתיים ללא פיצוי או ייחוס הולמים. שימוש לא מורשה זה, לטענתם, מעשיר את מטא על חשבון המחברים שהקדישו את זמנם, מאמציהם וכישרונם ליצירת היצירות המקוריות.

סוגיית מידע ניהול זכויות יוצרים (CMI)

מעבר לשימוש הישיר בחומר המוגן בזכויות יוצרים, התביעה מעלה נקודה מכרעת נוספת: ההסרה לכאורה של מידע ניהול זכויות יוצרים (CMI). CMI כולל אלמנטים כמו מספרי ISBN, סמלי זכויות יוצרים והצהרות הסרת אחריות – למעשה, המטא-נתונים המזהים יצירה כמוגנת בזכויות יוצרים. התובעים מאשימים את מטא בהסרה מכוונת של מידע זה בניסיון להסתיר את השימוש שלה בחומר המוגן בזכויות יוצרים.

הסרת CMI, אם תוכח, תייצג היבט זדוני יותר של ההפרה הנטענת. היא מצביעה על מאמץ מודע לטשטש את מקורות הנתונים ששימשו לאימון מודל LLaMA, מה שעלול להקשות על בעלי זכויות היוצרים לזהות ולאתגר את השימוש הלא מורשה ביצירתם. היבט זה של המקרה מדגיש את האתגרים בהגנה על קניין רוחני בעידן של טכנולוגיית AI המתפתחת במהירות.

פסיקת השופט צ’בריה: אור ירוק לתיק

ניסיונותיה של מטא לבטל את התיק נכשלו, עד כה. בפסיקה שניתנה ביום שישי, השופט וינס צ’בריה הצהיר באופן חד משמעי כי “הפרת זכויות יוצרים היא כמובן פגיעה קונקרטית המספיקה לעמידה”. הצהרה זו מאשרת את זכותם של המחברים לנקוט בהליכים משפטיים נגד מטא, בהתבסס על העיקרון הבסיסי שהפרת זכויות יוצרים גורמת נזק מוחשי לבעל הזכויות.

השופט צ’בריה הכיר גם בטענת התובעים בנוגע להסרת CMI, וקבע כי יש “הסקה סבירה, אם כי לא חזקה במיוחד, שמטא הסירה CMI כדי לנסות למנוע מ-LLaMA להפיק CMI ובכך לחשוף שהיא אומנה על חומר המוגן בזכויות יוצרים”. הצהרה זו מעניקה אמון לטענת המחברים שמטא לא הייתה פשוט רשלנית אלא אולי פעלה באופן אקטיבי כדי להסתיר את השימוש שלה ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים.

ביטול חלקי: תביעת CDAFA

בעוד שהשופט איפשר לטענות הליבה של הפרת זכויות יוצרים להתקדם, הוא ביטל היבט אחד של התביעה הקשור לחוק המקיף של קליפורניה לגישה ונתוני מחשב (CDAFA). התובעים טענו כי מעשיה של מטא הפרו את ה-CDAFA, אך השופט צ’בריה קבע כי טענה זו אינה ישימה מכיוון שהמחברים לא “טענו שמטא ניגשה למחשבים או לשרתים שלהם - אלא רק לנתונים שלהם”.

הבחנה זו מדגישה את האופי הספציפי של ה-CDAFA, המתמקד בגישה לא מורשית למערכות מחשב ולא בשימוש לא מורשה בנתונים עצמם. בעוד שביטול טענה מסוימת זו מהווה נסיגה קלה עבור התובעים, הוא אינו מפחית מחשיבותן של טענות הליבה של הפרת זכויות יוצרים שנותרו בלב התיק.

ההקשר הרחב יותר: גל של תביעות משפטיות בנושא זכויות יוצרים בבינה מלאכותית

המאבק המשפטי בין המחברים למטא אינו אירוע מבודד. זהו חלק מגל הולך וגובר של תביעות משפטיות המאתגרות את השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים באימון מודלים של בינה מלאכותית. מספר שחקנים מרכזיים בתעשיית הבינה המלאכותית מתמודדים עם אתגרים משפטיים דומים, המשקפים מאבק רחב יותר להגדרת גבולות דיני זכויות היוצרים בהקשר של בינה מלאכותית.

• The New York Times נגד OpenAI ומיקרוסופט: העיתון האייקוני הגיש תביעה נגד OpenAI ומיקרוסופט, בטענה שמיליוני מאמרים שלו שימשו ללא רשות לאימון צ’אטבוטים.
• News Corp. נגד Perplexity: קונצרן התקשורת, הבעלים של כלי תקשורת כמו The Wall Street Journal ו-Fox News, תבע את Perplexity, סטארט-אפ חיפוש בינה מלאכותית, בגין שימוש לכאורה בתוכן שלו ללא אישור.
• ארגוני חדשות קנדיים נגד OpenAI: מספר ארגוני חדשות קנדיים גדולים הצטרפו למאבק, ותבעו את OpenAI בגין שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים שלהם.

מקרים אלה, יחד עם תביעת המחברים נגד מטא, מדגישים את המתח הגובר בין ההתקדמות המהירה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית לבין העקרונות המבוססים של דיני זכויות היוצרים. לתוצאות המאבקים המשפטיים הללו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על עתיד פיתוח הבינה המלאכותית וההגנה על זכויות הקניין הרוחני.

התקדים של Thomson Reuters נגד Ross Intelligence

הפסיקה האחרונה לטובת Thomson Reuters בתביעת זכויות יוצרים דומה של AI מוסיפה רובד נוסף של מורכבות לנוף המשפטי. במקרה זה, שופט דחה את טענת השימוש ההוגן של Ross Intelligence, בטענה שמעשיה של חברת הבינה המלאכותית השפיעו לרעה על שווי השוק של החומר המוגן בזכויות יוצרים של Thomson Reuters.

תקדים זה עשוי להיות רלוונטי למקרה של המחברים נגד מטא, במיוחד אם התובעים יוכלו להוכיח שהשימוש של מטא ביצירתם פגע בערכה המסחרי. המקרה של Thomson Reuters מדגיש את החשיבות של התחשבות בהשפעה הכלכלית של אימון AI על בעלי זכויות יוצרים, ומוסיף מימד מכריע לדיון על שימוש הוגן ובינה מלאכותית.

האתגר של הגדרת “שימוש הוגן” בעידן הבינה המלאכותית

הרעיון של “שימוש הוגן” הוא מרכזי ברבים ממחלוקות זכויות היוצרים הללו בבינה מלאכותית. שימוש הוגן הוא דוקטרינה משפטית המאפשרת שימוש מוגבל בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות בנסיבות מסוימות, כגון ביקורת, פרשנות, דיווח חדשותי, הוראה, מלגה או מחקר. עם זאת, יישום שימוש הוגן לאימון AI הוא תחום מורכב ומתפתח במשפט.

חברות AI טוענות לעתים קרובות שהשימוש שלהן בחומר המוגן בזכויות יוצרים למטרות אימון מהווה שימוש הוגן, בטענה שהוא טרנספורמטיבי ומשרת תועלת ציבורית על ידי קידום טכנולוגיית AI. בעלי זכויות יוצרים, לעומת זאת, טוענים כי שימוש זה אינו טרנספורמטיבי, אינו משרת מטרה לגיטימית של שימוש הוגן, ופוגע ביכולתם לשלוט ולהרוויח מעבודתם.

בתי המשפט מתמודדים כעת עם האתגר של הגדרת גבולות השימוש ההוגן בהקשר חדש זה. ההחלטות שיקבלו ישפיעו באופן משמעותי על עתיד פיתוח הבינה המלאכותית, ויעצבו את האיזון בין חדשנות לבין הגנה על קניין רוחני.

השלכות על עתיד הבינה המלאכותית וזכויות היוצרים

המאבקים המשפטיים על בינה מלאכותית וזכויות יוצרים אינם עוסקים רק בתביעות משפטיות בודדות; הם עוסקים בעיצוב עתיד פיתוח הבינה המלאכותית וההגנה על יצירות יצירתיות. תוצאות המקרים הללו ישפיעו ככל הנראה על האופן שבו חברות AI ניגשות לשימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים, כיצד בעלי זכויות יוצרים מגנים על זכויותיהם, וכיצד מחוקקים ורגולטורים מתמודדים עם האתגרים שמציבה טכנולוגיה זו המתפתחת במהירות.

אם בתי המשפט יפסקו לטובת בעלי זכויות היוצרים, הדבר עלול להוביל לתקנות מחמירות יותר על השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים באימון AI, מה שעלול לדרוש מחברות AI להשיג רישיונות או לשלם תמלוגים עבור השימוש בחומר כזה. זה יכול להגדיל את העלות והמורכבות של פיתוח מודלים של AI, אך זה גם יספק הגנה ופיצוי גדולים יותר ליוצרים.

מצד שני, אם בתי המשפט יעדיפו את חברות ה-AI, הדבר עשוי לעודד שימוש נרחב יותר בחומר המוגן בזכויות יוצרים באימון AI, מה שעלול להאיץ את קצב פיתוח הבינה המלאכותית. עם זאת, זה יכול גם להחליש את ההגנות על זכויות יוצרים ולהקשות על יוצרים לשלוט ולהרוויח מעבודתם.

המאבקים המשפטיים המתמשכים הם צעד מכריע בניווט בנוף המורכב הזה ובמציאת איזון המקדם הן חדשנות והן הגנה על קניין רוחני. ההחלטות שיתקבלו במקרים אלה יהיו בעלות השלכות מרחיקות לכת על עתיד הבינה המלאכותית, תעשיות היצירה והכלכלה הדיגיטלית הרחבה יותר. הדיון רחוק מלהסתיים, וההימור גבוה עבור כל המעורבים.