העולם של יצירת מוזיקה באמצעות AI התפוצץ, והפך מחידוש לכלי יצירתי רב עוצמה. מה שהיה פעם בסיסי וצורם הפך לנגיש וחדשני, והעצים גל חדש של יוצרים. התקדמות זו שברה מחסומים מסורתיים, כמו הכשרה פורמלית וציוד יקר, ומאפשרת כמעט לכל אחד להפיק אודיו מותאם אישית באיכות גבוהה.
מהפכת המוזיקה המבוססת על AI: סקירת שוק
שינוי זה מעורר גם התרגשות וגם דאגה בתעשיות היצירה. יש הרואים במחוללי מוזיקה מבוססי AI גבול חדש, המסייע להתגבר על חסימות יצירתיות, ליצור אב טיפוס מהיר לרעיונות ולממש קונספטים מוזיקליים שלא ניתן היה להשיג בעבר. רבים מדווחים על השפעה אישית עמוקה, כמו כותבי מילים ללא יכולות שירה שסוף סוף שומעים את מילותיהם מבוצעות, או מוזיקאים חובבים שמפתחים רעיונות לרצועות שלמות. עם זאת, התפרצות יצירתית זו מוצלת על ידי חששות משפטיים ואתיים משמעותיים, במיוחד בכל הנוגע לזכויות יוצרים, ערך האמנות האנושית וההגדרה עצמה של יצירתיות. פלטפורמות המסוגלות ליצור שירים שלמים, בליווי שירה דמוית אדם, עוררו ויכוחים עזים וקרבות משפטיים שעלולים לעצב מחדש את תעשיית המוזיקה. ניתוח זה בוחן את הפלטפורמות המובילות, את יכולותיהן ואת נקודות האיזון החיוניות בין פוטנציאל לסיכון שכל משתמש חייב לשקול.
הבנת הדרגים של יצירת מוזיקה באמצעות AI
כדי לנווט ביעילות בשוק יצירת המוזיקה באמצעות AI המתרחב, חיוני להבין את הפלחים שלו. הפלטפורמות משתנות מאוד בצרכי המשתמשים, ביכולות הטכניות ובסובלנות הסיכונים. ניתן לחלק שוק זה לארבעה דרגים עיקריים, שכל אחד מהם מוגדר על ידי הפונקציונליות העיקרית וקהל היעד שלו.
דרג 1: יוצרי שירים הכל-באחד (טקסט לשיר עם שירה)
קטגוריה מתקדמת זו כוללת פלטפורמות היוצרות שירים שלמים, מוכנים לשיתוף, מתוך בקשת טקסט בודדת. כלים אלה משלבים בצורה חלקה הלחנה, כתיבת מילים, ביצוע קולי והפקה. Suno ו-Udio הן הפלטפורמות המובילות, הכובשות את הציבור בהלחנות מקוריות ובשירה דמוית אדם להפליא. עם זאת, עוצמתן הטכנולוגית תואמת למחלוקת, שכן הן מתמודדות עם אתגרים משפטיים גדולים מתעשיית המוזיקה בנוגע לנתוני אימון. SendFame שואף לשפר את הקונספט הזה על ידי שילוב של יצירת שירים מלאה עם סרטוני מוזיקה ויצירות אלבומים שנוצרו על ידי AI, ומספק “חבילה אמנותית שלמה” מממשק בודד.
דרג 2: מחוללי מוזיקת רקע אינסטרומנטלית
דרג זה כולל כלים עבור יוצרים הזקוקים למוזיקת רקע באיכות גבוהה וניתנת להתאמה אישית עבור סרטונים, פודקאסטים, פרסומות ומשחקים. פלטפורמות אלה נותנות עדיפות לבקרת משתמש, התאמה אישית ובטיחות משפטית. שחקני מפתח כוללים את Soundraw, AIVA, Beatoven ו-Ecrett Music. בניגוד לפלטפורמות דרג 1, כלים אלה לרוב מדגישים רישיונות ללא תמלוגים ונתוני אימון שמקורם באתי או קנייני, ומציעים אפשרות בטוחה יותר למשתמשים מסחריים.
דרג 3: מודלים וממשקי API ממוקדי מפתחים
קטגוריה זו פונה לקהל טכני יותר, כולל מפתחים, חוקרים וארגונים שמטרתם לשלב אודיו גנרטיבי ביישומים, במוצרים או בתהליכי עבודה שלהם. Stable Audio, שפותח על ידי Stability AI, הוא הדוגמה העיקרית. הוא מציע גם מוצר הפונה למשתמשים וגם כלי פיתוח, כולל API ומודלים בקוד פתוח שניתן לכוונן ולפרוס באופן עצמאי. פלטפורמות אחרות, כמו Soundraw, מספקות גם גישת API ללקוחות ארגוניים, ומכירות בביקוש הגובר ליצירת מוזיקה תוכנתית.
דרג 4: כלים נישתיים וניסיוניים
דרג זה כולל פלטפורמות המשרתות מטרות ספציפיות או ניסיוניות. Boomy מתמקד בקלות שימוש, ומאפשר למשתמשים ליצור שירים בלחיצה בודדת ולהפיץ אותם לשירותי סטרימינג למונטיזציה. הממשק שלו מיועד לנגישות על פני שליטה יצירתית עמוקה. Riffusion, כלי חינמי וניסיוני, יוצר מוזיקה מספקטרוגרמות, המשמש לעתים קרובות ליצירת לולאות, צלילים ולחקירת טקסטורות קוליות לא שגרתיות. כלים אלה מיועדים לחובבים, לסטודנטים ולאלה המתנסים במוזיקת AI ללא השקעה משמעותית.
הפילוג הגדול ביצירת מוזיקה באמצעות AI
שוק יצירת המוזיקה באמצעות AI בשנת 2025 מוגדר על ידי פילוג גדול, המאלץ את המשתמשים לבצע בחירות אסטרטגיות. זה לא רק עניין של תכונות או תמחור, אלא של פילוסופיית עסקים ואסטרטגיה משפטית. בצד אחד נמצאים יוצרי השירים הכל-באחד, Suno ו-Udio, המציעים יכולות עוצרות נשימה על ידי הפיכת מחשבות לשירים מושרים. עם זאת, לעוצמה זו יש מחיר: הם נמצאים במאבקים משפטיים עם תעשיית ההקלטות בגין טענות לשימוש במוזיקה המוגנת בזכויות יוצרים ללא רשות לצורך אימון המודלים שלהם. קיומם תלוי בוויכוח המשפטי של “שימוש הוגן”.
בצד השני נמצאות פלטפורמות כמו Soundraw ו-Stable Audio, הבונות את ערכן על “AI אתי”. Soundraw מאמן את המודלים שלו על מוזיקה שנוצרה על ידי המפיקים שלו, בעוד שהמודל הפתוח של Stable Audio משתמש במערכי נתונים ציבוריים מורשים. זה מציע למשתמשים הצעה בסיכון נמוך יותר עם מוזיקה בטוחה יותר מבחינה משפטית, ללא תמלוגים. נקודת האיזון היא שפלטפורמות אלה התמקדו היסטורית במוזיקה אינסטרומנטלית, וחסרות את יכולות השירה המלאות של עמיתיהן.
לשאלה “מהו ה-AI הטוב ביותר ליצירת מוזיקה?” לא ניתן לענות בפשטות. זה תלוי בעמדת המשתמש בספקטרום הסיכון מול התגמול. חובב היוצר שיר בשביל הכיף לא ידאג מהתביעה של RIAA נגד Suno, אבל תאגיד המפתח קמפיין פרסום גלובלי יראה בכך חבות בלתי מתקבלת על הדעת. השוק מפולח לפי פונקציה ולפי סובלנות הסיכון המשפטי והמסחרי של המשתמש.
ההגדרה של “יצירת מוזיקה” מתרחבת מעבר להלחנה. כלי ה-AI המוקדמים התמקדו ביצירת קבצי MIDI, והשאירו את ההפקה למשתמש. Suno ו-Udio שילבו הלחנה, ביצוע והפקה לשלב בודד. כעת, פלטפורמות כמו SendFame משלבות יצירת מוזיקה עם יצירה מבוססת AI של קליפים ועיצובי אלבומים. עתיד הטכנולוגיה טמון ביצירת מערכת אקולוגית יצירתית שלמה סביב רעיון מוזיקלי. הכלי “הטוב ביותר” עשוי להיות זה המציע את חבילת יצירת התוכן המשולבת ביותר.
Suno נגד Udio: חלוצי יצירת השירה
מבוא למתמודדים
במוזיקת AI, Suno ו-Udio מגדירים את מצב האמנות ביצירת שירים מלאים. פלטפורמות אלה זכו לתשומת לב על ידי יצירת שירים קוהרנטיים ואיכותיים עם כלי נגינה, מילים ושירה מציאותית מתוך בקשות טקסט. הם המתחרים המובילים בפלח השוק השאפתני ביותר.
היריבות שלהם מוגברת על ידי הרקע המשותף שלהם במחקר AI עילית. לצוות של Suno יש ניסיון במטה, TikTok ו-Kensho, בעוד שהצוות של Udio מגיע מ-Google DeepMind. זה הפך אותם לכוחות הדומיננטיים הדוחפים את גבולות יצירת המוזיקה, וקובעים את הסטנדרט לפלטפורמות אחרות.
יכולות ליבה: סאונד, מבנה ושימוש בבקשות
בעוד שגם Suno וגם Udio יוצרים שירים מטקסט, הם שונים בפלט שלהם, ויוצרים בחירה ניואנסית למטרות היצירתיות של המשתמשים.
איכות ושמירת נאמנות של האודיו
שתי הפלטפורמות מייצרות אודיו שלעתים קרובות נשמע כמו רצועות שהופקו על ידי בני אדם. עם זאת, ביקורות מגלה הבדלים עדינים אך חשובים. Udio זוכה לעתים קרובות לשבחים על הפקת רצועות שנשמעות “חדות יותר”, “מורכבות הרמונית” ומלוטשות. הפלט שלה מתואר כשמצטיין בשמירה על נאמנות גבוהה יותר ובתחושה “דמוית אדם”. Suno זוכה לשבחים על הפלט האנרגטי הגבוה שלה ושילוב הז’אנרים, אך ניתוחים מסוימים מצביעים על כך שהרצועות של Suno יכולות להרגיש יותר “פרוזאיות” במרקם הקולי שלהן בהשוואה לתוצאות השכבתיות של Udio.
היצמדות לבקשות ופרשנות יצירתית
כל פלטפורמה מפרשת בקשות בצורה שונה, וחושפת פילוסופיות יצירתיות מובחנות. Suno מצוין בהיצמדות החזקה לבקשות, ומפיק באופן מהימן שירים שתואמים לז’אנר ולמצב הרוח שצוין. זה הופך אותו למצוין עבור משתמשים עם חזון ברור הזקוקים ל-AI כדי לבצע אותו בנאמנות. Udio הוא שותף יצירתי יותר, ומציג נטייה להיות יותר בלתי צפוי ומפתיע בפרשנויות שלו. הוא עשוי לסטות מבקשות, ולהציג תפניות מלודיות או קצביות שהמשתמש לא ביקש, מה שיכול להיות שימושי למציאת השראה אך מתסכל עבור משתמשים הזקוקים לשליטה מדויקת. Suno מציע אמינות, בעוד Udio מציע חוויה שיתופית יותר.
רב-גוניות בז’אנר
שתי הפלטפורמות יוצרות מוזיקה במגוון ז’אנרים, מפופ ורוק ועד קאנטרי וג’אז. הם יכולים להצטיין בז’אנרים פופולריים כמו רוק ומוזיקה אלקטרונית, אך עשויים להיאבק בז’אנרים מורכבים או מגוונים מבחינה היסטורית. ניתוח אחד מצא ששתי הפלטפורמות התקשו ליצור מוזיקה קלאסית שמחה, מה שמצביע על כך שבעוד שמגוון הז’אנרים שלהן רחב, עומק ה”הבנה” שלהן לגבי כל ז’אנר יכול להשתנות.
יצירת שירה ומילים
היכולת ליצור שירה באיכות גבוהה מייחדת את הדרג הזה של AI, כאשר Suno הוא חלוץ. Udio זוכה לשבחים דומים על הפלט הקולי “הריאליסטי להפליא” שלו. שתי הפלטפורמות מאפשרות למשתמשים להזין מילים משלהם או לגרום ל-AI ליצור אותן בהתבסס על הבקשה. עם זאת, המילים שנוצרו על ידי ה-AI יכולות להיות לעתים נקודת תורפה, כאשר המילים של Suno הן “גנריות או מוזרות”, והמילים של Udio גולשות ל”ג’יבריש מוחלט” ככל שהשיר מתקדם.
תכונות מתקדמות ושליטה יצירתית
מתן למשתמשים כלים חזקים יותר לעריכה וליטוש של הפלט של ה-AI הוא תגובה למגבלות של כלי מוזיקת ה-AI המוקדמים ולחוסר השליטה היצירתית.
הארכת רצועה ומבנה
תהליך העבודה העיקרי כולל יצירת קטעים קצרים (30-33 שניות) והארכתם כדי לבנות שיר באורך מלא. מודל V3 של Suno איפשר יצירה של שירים בני 4 דקות. Udio גם תומך ביצירת רצועות מורחבות, עם דיווחים המצביעים על אורכים של עד 15 דקות.
עריכה ואימפיינטינג
Udio מוביל בתחום זה עם פונקציות עריכה מתקדמות, כולל תכונת “חיתוך והרחבה” ו”אימפיינטינג”. אימפיינטינג מאפשר עריכת קטעים, כאשר משתמשים יכולים לבחור אזורים ולגרום ל-AI ליצור חומרים חדשים, מה שמאפשר התאמות עדינות. Suno מציע גם יכולות עריכה בתשלום, כולל תכונת הפרדת גזע שיכולה לפצל רצועה לגבעולים קוליים וכלי נגינה, מה שנותן למשתמשים שליטה על המיקס.
העלאות אודיו
שתי הפלטפורמות מאפשרות למשתמשים להעלות קטעי אודיו שלהם, והופכות את הכלי מגנרטור טהור לשותף שיתופי.
ממשק משתמש וחוויה( User Interface and Experience)
Suno ו-Udio גם יחד בעלי ממשקים אינטואיטיביים, ההופכים את יצירת המוזיקה לנגישה. Suno מציעה אפליקציה לנייד ושילוב עם Microsoft Copilot, בעוד Udio השיקה אפליקציית iOS משלה. ממשק האינטרנט של Udio כולל פיד קהילתי, המאפשר למשתמשים לגלות מוזיקה שנעשתה על ידי אחרים ולהעתיק את הבקשות ששימשו ליצירת רצועות אלה.
תמחור ושימוש מסחרי
מבני התמחור והזכויות המסחריות דומים, וקושרים את זכויות השימוש המסחרי למנויים בתשלום, וזה קריטי לכל מי שמרוויח מהיצירות שלו שנוצרו על ידי AI.
תמחור ב-Suno
ל-Suno יש מודל freemium עם שלושה דרגים:
תוכנית חינמית: 50 קרדיטים ליום, שימוש לא מסחרי.
תכנית Pro: 8 דולר לחודש, 2,500 קרדיטים לחודש, זכויות שימוש מסחרי, הפרדת גזע, עיבוד עדיפות.
תוכנית Premier: 24 דולר לחודש, 10,000 קרדיטים לחודש, כל תכונות תכנית Pro.
תמחור ב-Udio
Udio משתמש גם במודל freemium עם שני דרגים בתשלום:
תוכנית חינמית: 10 קרדיטים ליום, מכסת קרדיטים חודשית של 100.
תכנית Standard: 10 דולר לחודש, 1,200 קרדיטים לחודש, עיבוד עדיפות, העלאות אודיו, אימפיינטינג, עיצוב עטיפות מותאם אישית.
תכנית Pro: 30 דולר לחודש, 4,800 קרדיטים לחודש, גישה מוקדמת לתכונות חדשות.
התנסות מזדמנת היא בחינם, אך מסחור דורש מנוי בתשלום.
ארגז הכלים של היוצר: ניתוח פלטפורמות מובילות
מעבר ל-Suno ו-Udio, צמחה מערכת אקולוגית של מחוללי מוזיקת AI, המותאמת לצרכים ספציפיים תוך שהיא מציעה גישה שמרנית ליצירה.
Soundraw: כלי העבודה המקורתי באופן אתי
Soundraw בנתה את הפלטפורמה שלה על בטיחות משפטית ואספקת נתונים אתית, ומייצרת מוזיקת רקע אינסטרומנטלית איכותית וללא תמלוגים, שמשתמשים מסחריים יכולים להשתמש בה בביטחון. המודלים שלה מאומנים על צלילים מקוריים ודפוסים מוזיקליים שנוצרו על ידי הצוות הפנימי שלה, לא על מנתונים שנאספו מהאינטרנט. זה מנוגד למתחרים ומהווה את נקודת המכירה העיקרית שלה עבור עסקים בעלי סלידה מסיכונים.
משתמשים יוצרים מוזיקה על ידי בחירה מתוך תפריט מובנה של פרמטרים, כולל ז’אנר, מצב רוח, נושא, אורך רצועה וטמפו. לאחר שה-AI יוצר 15 רצועות, משתמשים יכולים להתאים אישית את המבנה האינסטרומנטלי או לשנות את כלי הנגינה. גישה זו אידיאלית למציאת מוזיקת רקע לסרטונים או לפודקאסטים.
מודל הרישוי של Soundraw מציע רישיון תמידי וללא תמלוגים לשימוש במוזיקה שנוצרה בפרויקטים מסחריים, כולל מונטיזציה ב-YouTube והפצה לשירותי סטרימינג. זה הופך אותו לאידיאלי עבור יוצרי תוכן, יוצרי YouTube, פודקאסטרים, משווקים ועסקים קטנים הזקוקים למקור אמין למוזיקת רקע. הפלטפורמה גם שיתפה פעולה עם אמנים גדולים ומציעה API לשילוב ארגוני.
AIVA: וירטואוז קלאסי שהפך למלחין רב-ז’אנרי
AIVA (Artificial Intelligence Virtual Artist) החלה במוזיקה קלאסית וסימפונית, שאומנה על יצירות של מלחינים כמו באך, בטהובן ומוצרט. זה אפשר ל-AIVA להתפתח למלחין המסוגל ליצור מוזיקה ביותר מ-250 סגנונות, כולל רוק, פופ וג’אז.
הפלטפורמה יוצרת הלחנות מובנות, אך התכונה המשמעותית ביותר שלה היא ייצוא רצועות כקבצי MIDI. מלחין יכול להשתמש ב-AIVA כדי ליצור רעיון תזמורתי, לייצא את נתוני ה-MIDI ולייבא אותו ל-DAW שלהם כדי לערוך כל תו, להקצות מחדש כלים ולשלב את ההלחנה שנוצרה על ידי ה-AI. AIVA כולל גם עורך דמוי DAW.
מודל הרישוי שלו מציג “זכויות יוצרים כתכונה”. בעוד שהתוכניות החינמיות והסטנדרטיות שלו שומרות על הבעלות של AIVA, תוכנית ה-Pro שלו מעניקה למשתמשים בעלות מלאה על זכויות היוצרים על ההלחנות שלהם, וזהו גורם מבדל מרכזי. עבור אמנים, מלחיני סרטים ומפתחי משחקים שצריכים להיות בבעלותם את הקניין הרוחני שלהם, תכונה זו היא לא תסולא בפז, מה שהופך את AIVA לבחירה עבור אנשי מקצוע הזקוקים ליכולות עריכה ובעלות משפטית.
Boomy: שער ליצירת מוזיקה והנפקה מיידית
Boomy מתמקדת בנגישות, ומנגישה את יצירת המוזיקה למשתמשים ללא ניסיון. הפילוסופיה העיקרית שלה היא פשטות, המתבטאת בתהליך העבודה של “לחץ על כפתור, קבל שיר”. משתמשים בוחרים סגנון (lo-fi, EDM או ראפ), וה-AI יוצר רצועה שלמה. ממשק זה מסיר חסמים טכניים, מה שהופך אותו למושך עבור הסקרנים.
בעוד Boomy מציעה כמה כלי התאמה אישית, היא לא תחליף DAW. התכונה הבולטת שלה היא צנרת ההפצה שלה. Boomy הופך את העברת שירים שנוצרו על ידי AI ליותר מ-40 פלטפורמות, כולל Spotify ו-Apple Music, לפשוטה, עם פוטנציאל לתמלוגים.
Boomy פועלת על מודל freemium. התוכנית החינמית מאפשרת יצירת שירים עם שמירות מוגבלות, בעוד שתוכניות בתשלום מציעות יותר שמירות, הורדות MP3 וזכויות שימוש מסחרי. Boomy שומרת על זכויות היוצרים על המוזיקה, אך למנויים מוענק רישיון לשימוש מסחרי, מה שממצב את Boomy ככלי עבור חובבים שרוצים להתנסות ביצירת שירים ונמשכים לנתיב המשולב להנפקת רווחים ( Monetization).
Stable Audio: הבחירה של המפתח ומאתגר שמירת הנאמנות הגבוהה
Stable Audio, המגיעה מ-Stability AI, מביאה אסטרטגיה כפולה לתחום האודיו, הן כמוצר ליוצרים והן כערכת כלי פיתוח למפתחים.
הטכנולוגיה העיקרית שלה בנויה על מודל דיפוזיה סמוי, הידוע בהפקת אודיו באיכות גבוהה. Stable Audio 2.0 יכול ליצור רצועות קוהרנטיות באורך של עד שלוש דקות ויש לה יכולת ליצור אודיו לאודיו. משתמש יכול להעלות דוגמה ולהשתמש בבקשת טקסט כדי להפוך אותה לקטע מוזיקלי.
Stability AI שחררה את Stable Audio Open, מודל קוד פתוח ליצירת דוגמאות קצרות, אפקטים קוליים ורכיבי הפקה. מודל זה אומן על מערך נתונים בעל מקור אתי שקיבל רישיון מ-Freesound ומה-Free Music Archive, אשר בונה יסוד סאונד למפתחים. הרישוי כולל דרגה חינמית לשימוש לא מסחרי ותוכניות בתשלום המעניקות רישיונות מסחריים. דגמי קוד פתוח זמינים תחת רישיונות ו-API מאפשר שילוב. Stable Audio משרתת יוצרים התובעים נאמנות ומפתחים הזקוקים לקרן שנבדקה לבניית יישומי שמע.
השוק מגלה פיצול פילוסופי בן שלושה כיוונים בנוגע לנתונים לאימון מודלים, החורג ממפרטים טכניים לעיצוב סיכון משפטי, שקיפות ועמדה אתית. גישת הנתונים הראשונה, המודגמת על ידי Suno ו-Udio, היא מודל “נתונים שלא נחשפו/נגררו”. פלטפורמות אלה לא חשפו מערכי נתונים, אבל הפלט שלהן מצביע על כך שהן אומנו על חומר מוגן בזכויות יוצרים שנגרר ללא רישיון. גישה זו מניבה יכולת אבל נושאת סיכון משפטי.
הגישה השנייה היא מודל “נתונים קנייניים/פנימיים”, המותווה על ידי Soundraw. כאן, החברה משקיעה ביצירת מערך הנתונים שלה מאפס, מה שמציע בקרת איכות אבל פועל כ”קופסה שחורה”.
הפילוסופיה השלישית היא מודל “נתונים ציבוריים/מתירים”, המשמש את AIVA ו-Stable Audio עבור כמה מההצעות שלה. המודלים של AIVA אומנו על מוזיקה קלאסית בנחלת הכלל, בעוד המודל בקוד פתוח של Stable Audio אומן על תוכן מורשה. גישה זו מציעה שקיפות וסיכון משפטי נמוך אבל עשויה להיות מוגבלת על ידי איכות הנתונים הזמינים.
תעלומת זכויות היוצרים: סיכונים משפטיים ורישוי
מוזיקת AI גנרטיבית יצרה משבר דיני זכויות יוצרים. השאלה המרכזית של מי הבעלים של מוזיקת AI שנוצרה היא השיקול החשוב ביותר עבור כל יוצר המשתמש בכלים אלה. התשובה מורכבת ומשתנה בין פלטפורמות.
דוקטרינת “מחברות אנושית”: עמדת משרד זכויות היוצרים של ארה”ב
דיני זכויות היוצרים של ארה”ב דורשים מחברות אנושית. על פי משרד זכויות היוצרים, כדי שעבודה תהיה זכאית להגנה, עליה לנבוע מיצירתיות אנושית. דוקטרינה זו משפיעה על מוזיקת AI שנוצרה.
משרד זכויות היוצרים מבהיר כי לא ניתן להעניק זכויות יוצרים על יצירה שנוצרה בלבד על ידי מערכת AI. כתיבת בקשת טקסט אינה נחשבת מספקת כדי לטעון לזכויות יוצרים על השיר המתקבל מכיוון שמשרד זכויות היוצרים רואה בבקשה רעיון, שחסר השפעה על הפלט הסופי. גם “תכנון מהיר” אינו נחשב למספיק כדי להצדיק הגנת זכויות יוצרים.
המצב משתנה כאשר AI משמש בתהליך שיתופי. במקרים כאלה, ניתן להעניק זכויות יוצרים על העבודה, אך רק עבור האלמנטים שנוצרו על ידי האדם. לדוגמה, אם אדם כותב מילים מקוריות ומשתמש ב-AI כדי ליצור את המוזיקה, המילים ניתנות לזכויות יוצרים, אך המוזיקה לא.
זה יוצר “חלל זכויות יוצרים” שבו ביטויים שנוצרו על ידי AI נכנסים למעשה לנחלת הכלל החדשה שבה משתמש אחד יכול תיאורטית ליצור את אותו הלחן שאחר עושה, שכן הוא אינו ניתן להגנה. היעדר הגנה זה על פלט ה-AI הגולמי מעודד יוצרים להוסיף את הקלט היצירתי שלהם כדי להבטיח בעלות על המוצר שלהם.
הפיל שבחדר: התביעות המשפטיות של Suno ו-Udio
דיני זכויות היוצרים התנגשו עם המציאות בתביעות שהוגשו נגד Suno ו-Udio על ידי RIAA ו-Universal Music Group בטענה להפרת זכויות יוצרים. התביעות טוענות שהפלטפורמות אומנו את מודלי ה-AI שלהן על מוזיקה מוגנת בזכויות יוצרים מבלי להשיג רישיונות, ומבקשות פיצויים שיכולים להגיע לאיום קיומי אם התביעה תצליח.
צפוי שהפלטפורמות AI יטענו שתהליך האימון שלהן מהווה “שימוש הוגן”, המאפשר שימוש מוגבל בחומר המוגן בזכויות יוצרים. עם זאת, האופי המסחרי של הפלטפורמות, נפח הנתונים המשמשים והנזק האפשרי לשוק ליצירות אנושיות הופכים את ממצאי השימוש ההוגן לבלתי סבירים.
לתוצאות תביעות אלה יהיו השלכות על תעשיית ה-AI. בינתיים, Udio שיתפה פעולה עם Audible Magic כדי ליצור “צנרת בקרת תוכן” המדביקה טביעת אצבע לכל רצועה שנוצרה בפלטפורמה של Udio, ומאפשרת לבעלי הזכויות לזהות תוכן שנוצר על ידי Udio ולהחיל כללי רישוי. עבור משתמשים, קרב זה יוצר אי ודאות. שימוש בפלטפורמה כמו Suno או Udio אינה עוד החלטה צרכנית אלא יישור קו עם טיעון משפטי. בעוד שהתביעות המשפטיות מכוונות לחברות, עסק המבסס קמפיין על שיר שנוצר על ידי פלטפורמה שנמצאה אשמה בהפרה עלול להתמודד עם בעיות משפטיות.
מדריך מעשי למודלי רישוי
ניווט בזכויות המוענקות על ידי כל פלטפורמה חיוני לכל יוצר. התנאים משתנים בהתאם לפלטפורמה ולדרגת המנוי.
בעלות מלאה על זכויות יוצרים: תוכנית ה-Pro של AIVA היא הדוגמה הבולטת ביותר לפלטפורמה המעבירה בעלות מלאה על הלחנות, והופכת את המשתמש למחבר החוקי של הקניין הרוחני.
רישיון שימוש מסחרי רחב: פלטפורמות כמו Suno, Udio, Soundraw ו-Stable Audio מעניקות למשתמשים בתשלום רישיון להשתמש במוזיקה שנוצרה למטרות מסחריות. זה כולל מוניטיזציה של תוכן ב-YouTube, שימוש בפרסומות והפצה בשירותי סטרימינג. במודל זה, הפלטפורמה שומרת על זכויות היוצרים על ההלחנה, או שמצב זכויות היוצרים נותר מעורפל. המשתמש הוא הבעלים של הזכות להשתמש במוזיקה אבל לא המוזיקה עצמה.