ניווט במבוך הרגולטורי: קריאה לאחדות (ולמניעה)
חוט מקשר העובר דרך ההגשות של כמה חברות AI גדולות הוא חשש מוחשי מהטלאים המתהווים של תקנות AI ברמת המדינה. OpenAI, היוצרת של ChatGPT, קראה במפורש לחילוץ ממה שהיא תופסת כשיטפון מתקרב של למעלה מ-700 הצעות חוק שונות המסתובבות כעת ברמת המדינה. עם זאת, הפתרון המוצע של OpenAI אינו חקיקה פדרלית, אלא מסגרת צרה וולונטרית. מסגרת זו, באופן מכריע, תמנע תקנות מדינתיות, ותציע לחברות AI מעין נמל מבטחים. בתמורה להגנה זו, חברות יקבלו גישה לחוזים ממשלתיים רווחיים ויקבלו אזהרות מוקדמות על איומי אבטחה פוטנציאליים. הממשלה, בתורה, תוסמך לבדוק יכולות מודל חדשות ולהשוות אותן מול עמיתים זרים.
גוגל מהדהדת את הסנטימנט הזה, ותומכת במניעת חוקי מדינה עם “מסגרת לאומית מאוחדת למודלי AI חזיתיים”. מסגרת זו, על פי גוגל, צריכה לתעדף את הביטחון הלאומי תוך טיפוח סביבה התורמת לחדשנות AI אמריקאית. עם זאת, בניגוד ל-OpenAI, גוגל אינה מתנגדת מטבעה לרגולציה פדרלית של AI, בתנאי שהיא מתמקדת ביישומים ספציפיים של הטכנולוגיה. הסתייגות מרכזית עבור גוגל היא שמפתחי AI לא צריכים להיות אחראים לשימוש לרעה בכלים שלהם על ידי אחרים. גוגל גם ניצלה את ההזדמנות, כדי לדחוף למדיניות פרטיות פדרלית חדשה, בטענה שהיא משפיעה על תעשיית ה-AI.
מעבר לרגולציה המקומית, גוגל מפצירה בממשל האמריקני לעסוק באופן פעיל עם ממשלות אחרות בחקיקת AI. החברה מזהירה במיוחד מפני חוקים שעלולים לאלץ חברות לחשוף סודות מסחריים. היא חוזה נורמה בינלאומית שבה רק לממשלת הבית של חברה תהיה הסמכות לערוך הערכות מעמיקות של מודלי ה-AI שלה.
האתגר הסיני: בקרות ייצוא ותחרות אסטרטגית
רוח הרפאים של ההתקדמות המהירה של סין ב-AI נראית גדולה בהגשות של כל השחקנים המרכזיים. כלל “הפצת AI”, שהוצג על ידי ממשל ביידן בינואר 2024 כדי לרסן את הגישה של סין לטכנולוגיה אמריקאית מתקדמת, הפך למוקד לוויכוח. בעוד שכל החברות הכירו בקיומו של הכלל, השינויים המוצעים שלהן חושפים גישות שונות בתכלית.
OpenAI מציעה אסטרטגיה של “דיפלומטיה מסחרית”. היא מציעה להרחיב את הדרג העליון של הכלל, המאפשר כיום יבוא בלתי מוגבל של שבבי AI אמריקאים, כדי לכלול מדינות נוספות. התנאי? מדינות אלו חייבות להתחייב ל”עקרונות AI דמוקרטיים”, לפרוס מערכות AI בדרכים “המקדמות יותר חירויות לאזרחיהן”. גישה זו מבקשת למנף את המנהיגות הטכנולוגית של ארה”ב כדי לתמרץ אימוץ של ממשל AI מותאם ערכים ברחבי העולם.
מיקרוסופט, שותפה לרצון של OpenAI להרחיב את הדרג העליון של כלל הדיפוזיה. עם זאת, מיקרוסופט גם מדגישה את הצורך באכיפה משופרת. היא קוראת להגדיל את המשאבים למחלקת המסחר כדי להבטיח ששבבי AI מתקדמים מיוצאים ונפרסים רק במרכזי נתונים המאושרים כאמינים ומאובטחים על ידי ממשלת ארה”ב. אמצעי זה נועד למנוע מחברות סיניות לעקוף מגבלות על ידי גישה לשבבי AI רבי עוצמה דרך “שוק אפור” הולך וגדל של ספקי מרכזי נתונים קטנים יותר ופחות מפוקחים באסיה ובמזרח התיכון.
Anthropic, המפתחת של מודל ה-AI Claude, תומכת בבקרות מחמירות אף יותר על מדינות בדרג השני של כלל הפצת ה-AI, ומגבילה במיוחד את הגישה שלהן לשבבי H100 של Nvidia. יתר על כן, Anthropic מפצירה בארה”ב להרחיב את בקרות הייצוא כך שיכללו את שבבי H20 של Nvidia, שתוכננו במיוחד עבור השוק הסיני כדי לעמוד בתקנות האמריקאיות הקיימות. זה מדגים את העמדה הניצית יותר של Anthropic לגבי מניעת סין מרכישת כל טכנולוגיה שעלולה לחזק את יכולות ה-AI שלה.
גוגל, בסטייה ניכרת ממתחרותיה, מביעה התנגדות מוחלטת לכלל הפצת ה-AI. בעוד שהיא מכירה בתוקף של יעדי הביטחון הלאומי שלה, גוגל טוענת שהכלל מטיל “נטלים לא פרופורציונליים על ספקי שירותי ענן אמריקאים”. עמדה זו משקפת את החששות הרחבים יותר של גוגל לגבי הפוטנציאל של תקנות לחנוק חדשנות ולפגוע בתחרותיות הגלובלית שלה.
מעבר לכלל הדיפוזיה, OpenAI מעלה את הרף עוד יותר על ידי הצעה לאסור גלובלית על שבבי Huawei ועל “מודלים סיניים המפרים את פרטיות המשתמש ויוצרים סיכוני אבטחה כגון סיכון לגניבת IP”. זה גם מתפרש באופן נרחב כחפירה ב-DeepSeek.
זכויות יוצרים והדלק של AI: ניווט בקניין רוחני
הנושא הקוצני של זכויות יוצרים, במיוחד בהקשר של אימון מודלי AI, זוכה גם הוא לתשומת לב משמעותית. OpenAI, בנזיפה ברורה בחוק ה-AI של אירופה, מבקרת את ההוראה המעניקה לבעלי זכויות את היכולת לבטל את הסכמתם לשימוש ביצירותיהם לאימון AI. OpenAI מפצירה בממשל האמריקני “למנוע ממדינות פחות חדשניות לכפות את המשטרים המשפטיים שלהן על חברות AI אמריקאיות ולהאט את קצב ההתקדמות שלנו”. עמדה זו משקפת את אמונתה של OpenAI שגישה בלתי מוגבלת לנתונים חיונית לשמירה על היתרון התחרותי של ארה”ב ב-AI.
גוגל, לעומת זאת, קוראת ל”חוקי זכויות יוצרים מאוזנים”, וגם לחוקי פרטיות המעניקים אוטומטית פטור למידע זמין לציבור. זה מצביע על גישה מגוונת יותר, המכירה בזכויות היוצרים תוך הכרה בחשיבות הנתונים לפיתוח AI. גוגל מציעה גם סקירה של “פטנטים של AI שניתנו בטעות”, ומדגישה את המספר ההולך וגדל של פטנטים אמריקאים של AI הנרכשים על ידי חברות סיניות.
הפעלת העתיד: תשתיות ודרישות אנרגיה
עוצמת המחשוב העצומה הנדרשת לאימון ולהפעלה של מודלי AI מתקדמים מחייבת הרחבה משמעותית של תשתיות ומשאבי אנרגיה. OpenAI, Anthropic וגוגל כולן תומכות בייעול תהליך ההיתרים לקווי הולכה, במטרה להאיץ את בניית תשתית האנרגיה כדי לתמוך במרכזי נתונים חדשים של AI.
Anthropic נוקטת עמדה נועזת במיוחד, וקוראת ל-50 ג’יגה-ואט נוספים של אנרגיה בארה”ב, באופן בלעדי לשימוש ב-AI, עד 2027. זה מדגיש את דרישות האנרגיה העצומות של נוף ה-AI המתפתח במהירות ואת הפוטנציאל של AI להפוך למניע מרכזי של צריכת אנרגיה.
אבטחה, אימוץ ממשלתי והמדינה המופעלת על ידי AI
ההגשות עוסקות גם בצומת של AI, ביטחון לאומי ותפעול ממשלתי. OpenAI מציעה להאיץ את אישורי אבטחת הסייבר עבור כלי AI מובילים, ולאפשר לסוכנויות ממשלתיות לבדוק ולפרוס אותם ביתר קלות. היא מציעה גם שותפויות ציבוריות-פרטיות לפיתוח מודלי AI ממוקדי ביטחון לאומי שאולי אין להם שוק מסחרי בר-קיימא, כגון מודלים המיועדים למשימות גרעיניות מסווגות.
Anthropic מהדהדת את הקריאה להליכי רכש מהירים יותר כדי לשלב AI בפונקציות ממשלתיות. יש לציין כי Anthropic מדגישה גם את החשיבות של תפקידי הערכת אבטחה חזקים עבור המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) ומכון הבטיחות האמריקאי ל-AI.
גוגל טוענת שיש לאפשר לסוכנויות הביטחון הלאומי להשתמש במשאבי אחסון ומחשוב מסחריים לצרכי ה-AI שלהן. היא גם תומכת בכך שהממשלה תשחרר את מערכי הנתונים שלה לאימון AI מסחרי ותחייב תקני נתונים פתוחים וממשקי API על פני פריסות ענן ממשלתיות שונות כדי להקל על “תובנות מונעות AI”.
ההשפעה החברתית: שוקי העבודה והטרנספורמציה המונעת על ידי AI
לבסוף, ההגשות נוגעות בהשלכות החברתיות הרחבות יותר של AI, ובמיוחד בהשפעתה הפוטנציאלית על שוקי העבודה. Anthropic מפצירה בממשל לעקוב מקרוב אחר מגמות שוק העבודה ולהתכונן לשיבושים משמעותיים. גוגל מכירה באופן דומה בכך ששינויים צפויים, ומדגישה את הצורך בפיתוח מיומנויות AI רחב יותר. גוגל מבקשת גם מימון מוגדל למחקר AI ומדיניות שתבטיח שלחוקרים אמריקאים תהיה גישה נאותה לעוצמת מחשוב, נתונים ומודלים.
למעשה, ההגשות ל”תוכנית הפעולה ל-AI” מציירות תמונה של תעשייה ברגע מכריע. בעוד שהן מאוחדות בשאיפתן לקדם את טכנולוגיית ה-AI, החברות האמריקאיות המובילות מחזיקות בדעות שונות בתכלית לגבי האופן שבו יש לנווט באתגרים המורכבים של רגולציה, תחרות בינלאומית והשפעה חברתית. החודשים והשנים הקרובות יגלו כיצד החזונות המנוגדים הללו מעצבים את עתיד ה-AI, לא רק בארצות הברית אלא בעולם כולו.