האם אמריקה נשארת מאחור במירוץ הבינה המלאכותית?

ההתרחבות של סין בתחום הבינה המלאכותית

עלייתם של מודלי AI סיניים, ובמיוחד DeepSeek R1, משכה את תשומת לבם של מפתחים וקובעי מדיניות אמריקאים כאחד. הגשות של חברות AI אמריקאיות גדולות לממשלה מדגישות את התחכום והתחרותיות הגוברת של מודלים אלה. OpenAI, חברת מחקר מובילה בתחום הבינה המלאכותית, הצהירה במפורש כי DeepSeek R1 מדגים צמצום פער טכנולוגי בין ארה”ב לסין.

פיתוח DeepSeek R1, הנתמך על ידי המדינה הסינית, מעורר חששות לגבי השפעתו הפוטנציאלית על נוף הבינה המלאכותית העולמי. OpenAI השוותה בין DeepSeek ל-Huawei, ענקית הטלקומוניקציה הסינית, והזהירה מפני סיכונים פוטנציאליים הקשורים לתקנות סיניות. תקנות אלה עשויות להעניק לממשלת סין גישה לנתונים רגישים או לאפשר להם לחייב את DeepSeek לפגוע במערכות ובתשתיות אמריקאיות.

מעבר ל-DeepSeek, מודלי Ernie X1 ו-Ernie 4.5 של Baidu מתוכננים להתחרות ישירות במערכות AI מערביות. Baidu טוענת כי Ernie X1 מציע ביצועים דומים ל-DeepSeek R1 במחצית המחיר, בעוד ש-Ernie 4.5 מתומחר ב-1% בלבד מ-GPT-4.5 של OpenAI, אך על פי הדיווחים עולה עליו במספר מדדים.

אסטרטגיות התמחור האגרסיביות שבהן משתמשות חברות AI סיניות גורמות לזעזועים בתעשייה. Bernstein Research מציינת כי מודלי V3 ו-R1 של DeepSeek מתומחרים באופן משמעותי נמוך יותר – פי 20 עד 40 – ממקביליהם ב-OpenAI. לחץ תמחור זה עשוי לאלץ מפתחים אמריקאים להעריך מחדש את המודלים העסקיים שלהם כדי לשמור על תחרותיות.

ההחלטה של Baidu לפתוח את הקוד של המודלים שלה, החל מסדרת Ernie 4.5, היא מהלך אסטרטגי נוסף שמטרתו להאיץ את האימוץ ולהגביר את הלחץ התחרותי על חברות אמריקאיות. משוב מוקדם ממשתמשים על המודלים של Baidu היה חיובי, מה שמצביע על כך שהצעות הבינה המלאכותית של סין הופכות לאטרקטיביות יותר ויותר מבחינת עלות וביצועים.

סיכונים ביטחוניים וכלכליים נתפסים עבור ארה”ב

ההגשות של חברות AI אמריקאיות מדגישות גם סיכונים נתפסים לביטחון הלאומי ולכלכלה הנובעים מההתקדמות של סין בתחום הבינה המלאכותית.

OpenAI הביעה חששות לגבי הפוטנציאל של תקנות סיניות לאפשר לממשלה לתמרן את המודלים של DeepSeek, וליצור פגיעויות בתשתיות קריטיות וביישומים רגישים. זה מדגיש את הפוטנציאל של AI להפוך לנשק ולשמש למטרות זדוניות.

Anthropic, חברת AI בולטת נוספת, התמקדה בסיכונים ביולוגיים. החברה חשפה כי מודל Claude 3.7 Sonnet שלה הציג יכולות בפיתוח נשק ביולוגי, מה שמדגיש את האופי הדו-שימושי של מערכות AI. גילוי זה מדגיש את הצורך בבחינה מדוקדקת של ההשלכות האתיות והביטחוניות של AI מתקדם.

Anthropic העלתה גם חששות לגבי בקרות הייצוא האמריקאיות על שבבי AI. בעוד ששבבי H20 של Nvidia עומדים במגבלות הייצוא הקיימות, הם עדיין מתפקדים היטב ביצירת טקסט, תכונה מכרעת ללמידת חיזוק, טכניקה מרכזית באימון AI. Anthropic דחקה בממשלה להדק את הפיקוח כדי למנוע מסין להשיג יתרון טכנולוגי באמצעות שבבים אלה.

Google, תוך הכרה בסיכונים ביטחוניים, אימצה עמדה זהירה יותר, והזהירה מפני רגולציה מוגזמת. החברה טוענת כי כללי ייצוא AI מחמירים מדי עלולים לפגוע בתחרותיות האמריקאית על ידי הגבלת הזדמנויות עסקיות עבור ספקי ענן מקומיים. Google תומכת בבקרות ייצוא ממוקדות המגנות על הביטחון הלאומי מבלי לשבש שלא לצורך את פעילותה העסקית.

אסטרטגיות לשמירה על התחרותיות של ארה”ב בתחום הבינה המלאכותית

שלוש חברות ה-AI האמריקאיות – OpenAI, Anthropic ו-Google – הדגישו את הצורך הקריטי בפיקוח ממשלתי משופר ובהשקעה בתשתיות כדי להבטיח את המשך ההובלה של ארה”ב בתחום הבינה המלאכותית.

Anthropic צופה עלייה משמעותית בדרישות האנרגיה של פיתוח AI. החברה מעריכה כי עד 2027, אימון מודל AI מתקדם יחיד עשוי לדרוש עד חמישה ג’יגה-ואט של חשמל, שווה ערך לצריכת האנרגיה של עיר קטנה. כדי לטפל בזה, Anthropic מציעה יעד לאומי של בניית 50 ג’יגה-ואט נוספים של קיבולת חשמל ייעודית ל-AI עד 2027 וייעול תקנות הקשורות לתשתיות העברת חשמל.

OpenAI ממסגרת את התחרות בין AI אמריקאי וסיני כתחרות בין מודלים דמוקרטיים ואוטוריטריים. החברה תומכת בגישת שוק חופשי, בטענה שהיא תטפח תוצאות טובות יותר ותשמור על היתרון הטכנולוגי של אמריקה.

ההמלצות של Google מתמקדות באמצעים מעשיים, כולל מימון פדרלי מוגבר למחקר AI, גישה משופרת לחוזים ממשלתיים ובקרות ייצוא יעילות. החברה מציעה גם כללי רכש גמישים יותר כדי לזרז את אימוץ הבינה המלאכותית על ידי סוכנויות פדרליות.

גישות רגולטוריות מוצעות עבור AI אמריקאי

חברות ה-AI האמריקאיות קראו לגישה פדרלית מאוחדת לרגולציה של AI, מתוך הכרה בפוטנציאל של תקנות מקוטעות ברמת המדינה לעכב חדשנות ולהניע פיתוח מעבר לים.

OpenAI מציעה מסגרת רגולטורית בפיקוח משרד המסחר. מסגרת זו תכלול מערכת בקרת ייצוא מדורגת, המאפשרת גישה רחבה יותר ל-AI שפותח בארה”ב במדינות דמוקרטיות תוך הגבלת הגישה במדינות אוטוריטריות.

Anthropic תומכת בבקרות ייצוא מחמירות יותר על חומרת AI ונתוני אימון, ומדגישה שאפילו שיפורים קטנים בביצועי המודל עלולים לספק לסין יתרון אסטרטגי.

הדאגה העיקרית של Google טמונה בזכויות יוצרים ובזכויות קניין רוחני. החברה מדגישה את חשיבות הפרשנות שלה ל”שימוש הוגן” לפיתוח AI, ומזהירה כי כללי זכויות יוצרים מגבילים מדי עלולים להעמיד חברות AI אמריקאיות בעמדת נחיתות בהשוואה למקבילותיהן הסיניות.

כל שלוש החברות מדגישות את הצורך באימוץ ממשלתי מואץ של AI. OpenAI ממליצה להסיר מחסומי בדיקה ורכש קיימים, בעוד ש-Anthropic תומכת בתהליכי רכש יעילים. Google מדגישה את הצורך בשיפור יכולת הפעולה ההדדית בתשתיות ענן ממשלתיות כדי להקל על שילוב חלק של פתרונות AI.

בחינה מפורטת של חששות והמלצות

כדי להרחיב עוד יותר על החששות וההמלצות שהוצגו, הבה נתעמק בהיבטים ספציפיים:

1. הפער הטכנולוגי:

התפיסה של פער טכנולוגי מצטמצם בין ארה”ב לסין בתחום הבינה המלאכותית היא נושא חוזר. בעוד שחברות אמריקאיות החזיקו היסטורית ביתרון משמעותי, ההתקדמות המהירה של חברות סיניות כמו DeepSeek ו-Baidu מאתגרת את הדומיננטיות הזו. זה לא רק על קיומם של מודלי AI סיניים, אלא על האיכות והיעילות הכלכלית שלהם. היכולת של מודלים אלה לבצע ביצועים דומים, או אפילו לעלות, על מקביליהם המערביים בשבריר מהמחיר היא התפתחות משמעותית.

2. תמיכה ממשלתית ותחרות לא הוגנת:

תפקידה של ממשלת סין בתמיכה בתעשיית הבינה המלאכותית שלה הוא נקודת מחלוקת מרכזית. חברות אמריקאיות טוענות כי סובסידיות ממשלתיות וצורות אחרות של תמיכה ממשלתית יוצרות מגרש משחקים לא שוויוני. זה מעורר חששות לגבי תחרות הוגנת והפוטנציאל של חברות AI סיניות להשיג יתרון לא הוגן באמצעות גיבוי ממשלתי.

3. השלכות ביטחוניות:

החששות הביטחוניים שהועלו הם רב-גוניים. הם מקיפים לא רק את הפוטנציאל להתקפות סייבר ישירות ולריגול, אלא גם את ההשלכות הרחבות יותר של האופי הדו-שימושי של AI. האפשרות ש-AI ישמש למטרות זדוניות, כגון פיתוח נשק ביולוגי, היא תזכורת בוטה לסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה רבת עוצמה זו. השליטה והרגולציה של AI, אם כן, הופכות לעניינים של ביטחון לאומי.

4. דרישות תשתית:

דרישות האנרגיה הגוברות של אימון AI הן אתגר משמעותי. התחזיות של Anthropic מדגישות את הצורך בהשקעות משמעותיות בתשתיות ייצור והעברת חשמל כדי לתמוך בצמיחה המתמשכת של תעשיית הבינה המלאכותית. זו לא רק סוגיה טכנית; יש לה השלכות על מדיניות האנרגיה, קיימות סביבתית והתחרותיות הכוללת של מגזר הבינה המלאכותית האמריקאי.

5. מסגרות רגולטוריות:

הקריאה לגישה פדרלית מאוחדת לרגולציה של AI משקפת את המורכבות של הנושא. איזון בין הצורך לטפח חדשנות לבין הצורך להפחית סיכונים דורש מסגרת רגולטורית מעוצבת בקפידה. מסגרת זו חייבת להתייחס לנושאים כגון בקרות ייצוא, זכויות קניין רוחני, פרטיות נתונים וההשלכות האתיות של AI. הדיון על רמת הרגולציה המתאימה נמשך, כאשר בעלי עניין שונים תומכים בגישות שונות.

6. אימוץ ממשלתי של AI:

הדגש על אימוץ ממשלתי של AI מדגיש את הפוטנציאל של המגזר הציבורי להניע חדשנות וליצור ביקוש לפתרונות AI. ייעול תהליכי רכש ושיפור יכולת הפעולה ההדדית במערכות ממשלתיות הם צעדים מכריעים כדי להקל על אימוץ נרחב של AI בסוכנויות ממשלתיות. זה יכול לא רק לשפר את השירותים הממשלתיים אלא גם לספק שוק רב ערך לחברות AI אמריקאיות.

7. חשיבות הקוד הפתוח:

האסטרטגיה של Baidu לפתוח את הקוד של המודלים שלה מציגה גישה שונה לפיתוח AI. בעוד שחברות אמריקאיות התמקדו באופן מסורתי במודלים קנייניים, תנועת הקוד הפתוח צוברת תאוצה. קוד פתוח יכול להאיץ חדשנות, לטפח שיתוף פעולה ופוטנציאלית ליישר את מגרש המשחקים. עם זאת, זה גם מעלה שאלות לגבי שליטה, אבטחה והפוטנציאל לשימוש לרעה.

8. תפקידן של בקרות הייצוא:

הדיון על בקרות ייצוא על שבבי AI וטכנולוגיה הוא מורכב. מציאת איזון בין הגנה על הביטחון הלאומי לבין שמירה על התחרותיות האמריקאית היא משימה עדינה. בקרות מגבילות מדי עלולות לחנוק חדשנות ולפגוע בחברות אמריקאיות, בעוד שבקרות רפות עלולות לאפשר לסין להשיג יתרון טכנולוגי. מציאת האיזון הנכון היא קריטית.

9. קניין רוחני ושימוש הוגן:

הסוגיה של זכויות קניין רוחני ו”שימוש הוגן” היא מרכזית לפיתוח מודלי AI. אימון מודלי AI דורש לעתים קרובות כמויות עצומות של נתונים, שחלקם עשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים. הפרשנות של “שימוש הוגן” בהקשר זה היא שאלה משפטית ואתית עם השלכות משמעותיות על תעשיית הבינה המלאכותית.

10. ההקשר הגיאופוליטי הרחב יותר:

התחרות בין ארה”ב לסין בתחום הבינה המלאכותית היא לא רק על טכנולוגיה; זה חלק מיריבות גיאופוליטית רחבה יותר. AI נתפס כטכנולוגיה אסטרטגית מרכזית שתעצב את מאזן הכוחות העתידי. לתוצאות התחרות הזו יהיו השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה העולמית, הביטחון והיחסים הבינלאומיים. המירוץ לדומיננטיות ב-AI הוא, במובנים רבים, מירוץ לעתיד.